סכסוך נדל"ן בין שותפים. הם חלוקים ביניהם על 3 פרויקטים אותם בנו במרכז הארץ. בני אחראי על תחום הבניה בשותפות. אליעזר אחראי על התחום הפיננסי ובעיקר הליווי הבנקאי. בני טוען כי אליעזר "העלים" כספים מהשותפות לבנית בית פרטי ועשה קומבינות כספיות כאלה ואחרות לטובתו של חשבון בני. אליעזר טוען כי פעל ביושר וקיבל הסכמה ואם כבר בטענות עסקינן אזי העיכובים של בני בהשלמת 2 מתוך 3 פרויקטים לנוכח הנופשים שעשה משפחתו בחו"ל הטילו על הושתפות קנסות שיש לחייב בהם אישית את בני ועוד ועוד האשמות.
מה נשתנה הלילה הזה?
כך, פגרת בתי המשפט הסתיימה והסכסוכים העסקיים וסכסוכי הנדל"ן חזרו לאולמות בתי המשפט. אלא ששנת המשפט החדשה מבשרת עימה את כניסתה של הרפורמה בניהול התיקים האזרחיים. המציאות החדשה מחייבת התארגנות חדשהבמיוחד ביחס לבחירה בין הליכי גישור ובוררות ממש אחר הגשת כתבי הטענות (או קודם לכן) במקום ניהול התיק בבית משפט.
מה כוללת הרפורמה בסדר הדין האזרחי בזירת הגישור והבוררות?
הרפורמה אמורה לספק תרופה להקלת העומס על בתי המשפט. לענייננו מחייבת הרפורמה את הצדדים להיפגש לפני הדיון ולהודיע לבית המשפט, בין היתר, מה מעדיפים הצדדים כמנגנון חלופי ליישוב הסכסוך במקום התדיינות בבית משפט: גישור או בוררות.
האם הגישור והבוררות מקבלים מעמד בכורה?
נראה שכן. זה לא הגיוני להעמיס על המערכת בלי סוף. גם השופטים הם בני אדם. וחוץ מזה אם אתה מגלה היום שהשותף שלך לעסקת נדלן טמן ידו בצלחת מה את רוצה לעשות? מה שבטוח זה שאתם לא רוצים לחכות 8 חודשים מהיום שתגישו כתב תביעה ועד היום שתראו שופט ובסוף מה תצרכו לעשות? להודיע לשופט אם אתם מעדיפים גישור או בוררות.
סבורני כי המקום הנכון לניהול תיק פלילי או אזרחי תקדימי הוא בית משפט אך במציאות בה שופטים כל כך עמוסים, בה למעלה מ – 500,000 תיקים ממתינים ל 75- שופטים בתחילת שנה ועוד 860,000 תיקים שיגיעו במהלך השנה יש יתרון מובנה ליישום נכון של הליכי בוררות וגישור. הרפורמה הופכת אותם למעין חובה.
מכאן נגזרות 2 מסקנות:
- לשלב סעיפי בוררות וגישור בהסכמים מראש, או להסכים עליהם טרם פניה לבית משפט שהרי מדוע לחכות כל כך הרבה זמן לשווא?
- אם כבר צריך לבחור בוררות או גישור לעשות את זה נכון. לכל אחד מן ההליכים יתרונות משלו. מה לדעתי מתאים לציבור הישראלי זה "גישור עם שיניים" ולכן אני מעדיף "בוררות תחילה" עם אופציה לפנות לגישור במהלך הבוררות. הליך הבוררות מציע כיום מגוון של הליכים היברידיים אשר יכולים גם לשלב בין פתרונות מפשרים, יצירתיים ואחרים ובין הכרעה אותה ניתן לאכוף משפטית.
ואם הם לא רוצים – לא גישור ולא בוררות?
אני לא הייתי ממליץ לאף לקוח שלי לסרב. זה מה שנקרא
"There is no second chance to make impression and that is a really bad one".
הסיבה כולה שכן הרפורמה קובעת שאם אין סיבה טובה או אין שיתוף פעולה יש סכנה של הוצאות לטובת אוצר המדינה. שנית, לא הייתי ממליץ לאף אחד להתחיל בלהגיד "לא" לבית משפט.
הצעת המחבר
לאור הרפורמה אני קודם כל מציע לכל צופינו שמצויים בעסקאות נדל"ן או לקראת עסקאות נדל"ן לבדוק אפשרות של שילוב סעיף בוררות בהסכמים שלהם. שילוב סעיף בוררות מחייב הסכמה בכתב ללכת לבוררות אבל אין להסתפק בכך.
בין אם פניכם לבוררות על ניסוח סעיף בוררות ובין אם בגלל הרפורמה אל תסתפקו בלהסכים בכתב לבוררות.
אז על מה בנוסף כדאי להסכים?
- על שם הבורר. בבית משפט אתם לא בוחרים את השופט שאם רוצים. אם אתם נהנים משפיטה פרטית, אז תיהנו מכך שתקבעו מראש את זהות הבורר שלכם. אל תשכחו שלכאורה כל אחד יכול להיות בורר אבל אנחנו רוצים את המתאים ביותר.
- אם בחרתם בבורר, הייתי פונה אליו בפניה משותפת בכתב ומברר עמו 3 דברים:
- האם אין לו היכרות עם הצדדים או עורכי הדין?
- מה עלות שכר הטרחה שלו?
- האם הוא זמין בחודשים הקרובים כי אם הוא עמוס כמו בית משפט אין טעם.
- להסכים מראש על ערכאת ערעור, או לוותר עליה. ההמלצה שלי בסכסוכי נדלן לשקול היטב עניין זה במיוחד שבבית משפט יש לנו ערכאת ערעור וצריך סיבה ממש טובה לוותר עליה בבוררות. בכל הכבוד גם הבורר הוא בשר ודם ולא רק השופט.
כיצד חושבים "מחוץ לקופסה" בבוררות?
נחזור לסכסוך הנדל"ן שבין בני לאליעזר. הם חלוקים ביניהם על 3 פרויקטים. נניח שהסכסוך הזה מופנה לבוררות היום. ביום א' הבא פגישה. במהלך הפגישה הבורר ישמע על הסכסוך. מכאן יכולים להתקיים מספר דברים:
- עולה שהבעיה בין השותפים היא פחות הנדסית ויותר חשבונאית. הבורר יכול לקבוע בהסכמת הצדדים כי תוך שבועיים הם מעלים בעל פה כולל אסמכתאות את הטענות שלהם. בישיבה הזו ישב לידו רו"ח שיוכל לשאול שאלות ולהבהיר לבורר את הנדרש לו. ישיבה כזו יכולה לחסוך שנה של המתנה בבית משפט. מאותו רגע ניתן כבר להגדיר מהם תחומי המחלוקת ולקבוע לוח זמנים ממוקד לטיעוני הצדדים הוכרעה.
- דרך שניה – הבורר יבחן עם הצדדים בישיבה הראשונה האם המחלוקות ביניהם מובילות להמשך שותפות או פירוד. אם פירוד, בואו נחליט על ישיבה בעוד שבועיים במתכונת BMBY – Buy Me Buy You.
- להמשיך? "בוררות אקספרס", 2 בוררים, "בוררות היברידית" וכל אלה ממש לצאת מהקופסה של בית המשפט.
בוררות זה הסמארטפון של בתי המשפט. השופטים אומרים לנו דרך הרפורמה לכו להתברר, אלא אם כן אתם לא יכולים בלעדינו ולנו נשאר לעשות את זה נכון.
אני חושב שזה הפאנץ' ליין בתקנות החדשות. אם כבר צריך להודיע לבית משפט מה רוצים גישור או בוררות ואם כבר חשופים לקנס ההמלצה שלי היא שנקח אחריות ונתארגן להליכים האלה בעצמנו וכמו שאומרים "יפה שעה אחת קודם". הבוררות החדשה היא דוגמה מאד מוצלחת לכך.
