אין זה סוד שבתי המשפט עמוסים לעייפה. על פי דו"ח מנהל בתי המשפט המתינו בתור כ – 550,000 תיקים ביום 1.1.18 (להלן – "תיקים ישנים"). מאז נקלטו במהלך אותה שנה למעלה מ – 800,000 תיקים חדשים בבתי המשפט. ברור לכל כי זה לא הוגן לדרוש מהשופטים והשופטות בישראל ליתן מענה מעמיק לכל אחד מן התיקים, קל וחומר שלא בלוח זמנים קצר. לדעתי, חרף הערכתי ככלל לשופטים, מדובר במטרה לא ריאלית ולא בכדי אמון הציבור במערכת בתי המשפט הולך ונשחק.
הבוררות הנה הליך שפיטה פרטי המוסדר בחוק הבוררות משנת 1968. מקורותיה של הבוררות עוד מימי השלטון העות'מני בישראל משנת 1860. אותה פקודת בוררות כמעט הועתקה על ידי הנציב הבריטי בשנת 1922 וגם זו זכתה לאימוץ רב בשנת 1968 עת חוק החוק. מאז נערכו מספר תיקונים בחוק, החשוב ביותר בהם הנו משנת 2008 אשר הסדיר מתווה חוקי להליך ערעור על פסק בוררות, אם וככל שהוסכם בין הצדדים מראש ובכתב בהסכם הבוררות.
כרטיס הכניסה להליך הבוררות זו הסכמה בכתב. די בהתכתבות מייל הדדית המסכימה על קיום הליך בוררות כדי להפוך את הבוררות כהליך לפתרון הסכסוך במקום בית משפט. אם מדובר בתיק המתנהל בבית משפט די בהסכמה בפרוטוקול הדיון. יחד עם זאת, אם כבר מדובר בהליך פרטי אזי כדאי שתסכימו מראש, או בזמן אמת מי יהיה "הרופא הפרטי שלכם", כלומר הבורר. הואיל ולא נדרשות דרישות רישוי מיוחדות כדוגמא מאלה הנדרשות מעורך דין חשוב לבחור ולמנות בורר מיומן, אובייקטיבי ונטול פניות ובעיקר מנוסה ולדעתי גם בעל שאר רוח על מנת להנות מבוררות יצירתית ולא כזו שבעיקר מחקה את ההליך בבית המשפט.
אכן, בוררויות רבות מתנהלות בדמיון רב מדי להליך המתנהל בבית משפט. ייתכן כי התנהלות זו השתרשה בשל מינוי שופטים בדימוס כבוררים על ידי בתי המשפט היושבים בדין ובאופן טבעי ניהול ההליכים במשך עשרות שנים בבתי המשפט הקרין למוסד הבוררות. זה לגיטימי לנהל בוררות על פי המתווה המקובל בבתי המשפט אך לדעתי עלול להיות בלתי יעיל בעליל: הגשת כתבי תביעה, כתבי הגנה, כתבי תשובה, הליכים מקדמיים מגוונים, תצהירי עדות ראשית תביעה, תצהירי עדות ראשית הגנה, חקירות נגדיות, סיכומים ופסק דין – האם באמת כל זה נדרש? לא פעם ניתן לייעל הליך זה ביצירתיות וזו הבוררות החדשה בישראל.
אם נקח לדוגמה את הליך הבוררות המתנהל בבית הדין לבוררות בינ"ל ב – ICC סט הכללים שונה לחלוטין מזה המתנהל בבית משפט עד כדי מצב שטיוטת פסק הבוררות עוברת אישור של בית הדין טרם חתימת הבוררים עליה, לוח הזמנים מוקפד מאד ומפוקח וקיימות טכניקות לניהול הליך בוידאו קונפרנס ועוד. סדרי הדין בישראל נוקשים בעיקרם ולא פעם משמשים "קרדום לחפור בו" ולנהל תיק על בסיס פרוצדורלי במקום על בסיס מהותי.
אז למה הכוונה בבוררות שאינה חיקוי לבית משפט?
כך לדוגמה, אם מדובר בסכסוך בניה ונדל"ן אשר במילא תחייב ברב המקרים מינוי מומחה מהנדס על ידי הבורר שלחוות דעתו תהא משמעות מכרעת, מדוע לא לפתור זה באמצעות בוררות מומחים בפני צוות בוררים עו"ד ומהנדס (רעיון שנחשב לפורץ דרך ברמה עולמית לפי מיטב ידיעת עו"ד סטי החתום על יוזמתו)? מדוע שסכסוך שותפים לא יתנהל בפני בורר עו"ד ורו"ח או שרו"ח ילווה את הבוררות כמומחה בלבד החל משלביה הראשונים וחוות הדעת שלו תצומצם לעניינים שלא נפתרו תוך כדי ההליך? מדוע שלא נפעל בבוררות דיגיטלית VC אשר מאפשרת ניהול חלק מן הישיבות בישיבת וידאו קונפרנס מוקלטת On Line ומתומללת לפי צורך ונחסוך 15 שעות עבודה של הנוכחים: 2 צדדים (לא פעם מתייצבים 2 נציגים מכל צד), 2 עורכי דין (אם לא יותר) אשר נדרשים לעיתים להיערך לכל הפחות שעתיים הלוך חזור, לעיתים להמתין לדיון עוד מחצית השעה ונדרשת להם עוד שעה התארגנות כדי לחזור לשגרה והכל לדיון בן שעה אחת? לא חבל על הכסף ש"נשפך"?!
מעבר לכך ניתן לקבוע סדרי דיון ולוח זמנים מראש. כן, הבורר הוא מנהיג הבוררות. הבורר עשוי לעשות הבדל גדול באיך ייראה ההליך, כמה זמן יקח ובאיזו מידת יסודיות ייבחן ויוכרע. הבוררות החדשה בישראל היא הזדמנות של ממש וחובתנו כבוררים לחשוב "מחוץ לקופסה" למען בוררות שאינה בהכרח חיקוי לבית משפט ואינה נבדלת רק בנוחות הפיסית, אלא ממש מהווה הליך פרטי ויצירתי שעושה הבדל.
