גם בשנת 2017, הגישה שהובילה אותנו היא של ניצחון סכסוכים "מחוץ לקופסא". במקרה שהגיע לבוררות בינלאומית ב–ICC International Court of Arbitration, ייצגנו חברה ישראלית שהפיצה תוכנות של חברה אירופית. דרך סיום ההסכם על ידי החברה הזרה הותיר את החברה הישראלית עם עמלות וכספים רבים שלא שולמו לה. הגשת הבקשה לפתיחת הליכי הבוררות ב – ICC, עוד טרם הגשת כתב התביעה הובילה לניהול משא ומתן אינטנסיבי בין הצדדים ובאמצעות עורכי דינם, בסופו הושג הסכם. כך נחסכו והליכים משפטיים רבים ועלויות בצדם.
אנשי עסקים וחברות המתקשרים בהסכמים בינלאומיים חייבים להקפיד על שילוב סעיפי בוררות ויישוב סכסוכים בינלאומיים. הסיבה החשובה ביותר לדעתי הנה כי האלטרנטיבה תהא במקרים רבים התדיינות בלתי מעשית בבתי משפט זרים. התדיינות במדינה זרה, יקרה וקשה עד מאד. יותר מכך, הפתרון גם לא מצוי בניסיון תביעה בישראל. הסיבה לכך הנה כי גם אם תצליחו לקבל פסק דין נגד החברה הזרה אחר עבודה יקרה ומתישה, לעיתים של שנים, אפשרויות האכיפה שלו מוגבלות ביותר.
לעומת זאת, כאשר מדובר בהליך בוררות בינלאומי ניתן לאכוף את פסק הבוררות ב – 150 מדינות החתומות על אמנת ניו יורק ביתר קלות. ישראל חתמה על אמנה זו כבר בשנת 1958.
בעולם קיימים מספר מוסדות מובילים בבוררות בינלאומית וביניהם ה – LCIA – London Court of International Arbitration בלונדון, ה – AAA – American Arbitration Association וה – ICC – International Court of Arbitration. במסגרת עיסוק משרדנו בתחום הבוררות הבינלאומית אנו סבורים שיש לתת את הדעת גם ליתרונות והחסרונות של גופים אלה בבחירת מוסד הבוררות.
באשר ל – ICC, מדובר במוסד הנחשב בעיני רבים למס' 1. בשנת 2016 נפתחו כ – 1,000 תיקים חדשים בבית הדין, בהם היו מעורבים כ – 3,099 צדדים מ – 137 מדיניות. במהלך 2016 מונו 1,411 בוררים מ – 76 לאומים שונים. מדובר בהיקף עצום של פעילות בה מוכרעים סכסוכים עסקיים בינ"ל בתחום התשתיות, נדל"ן, השקעות בינ"ל, אנרגיה, תוכנה ועוד רבים. הדבר אותו אני מעריך מאד במוסד זה הוא הבקרה על טיוטת פסק הבוררות, טרם צאתו לאור. לפי סעיף 33 חייבים הבוררים לקבל את אישור הנהלת בית הדין. זה רשאי לכפות שינויים צורניים הקשורים באכיפה וכן לתת הערות לגופם של דברים בלי להתערב בתוכן.
סעיף בוררות בינלאומי חייב להיות בכתב. יש לציין כי כאשר מחברים סעיף בוררות חשוב להקפיד על קביעת מקום הבוררות, שפת הבוררות, מספר הבוררים והדין החל. מעבר לכך, ניתן גם להסכים כי קודם לפתיחת ההליכים, ינהלו הצדדים משא ומתן ישיר, או אפילו הליך גישור ב – ICC .
כללי הבוררות של ה – ICC עברו עדכון חשוב במהלך שנת 2017 באשר לסכסוכים שהיקפם עד 2,000,000$. בישראל מדובר בתיקים אשר יידונו בבית משפט מחוזי אך במסגרת הליכי ICC מדובר בתיקים שהיקפם מצומצם. חשוב מאד וקריטי לתת את הדעת לעדכון זה בעת ניסוח סעיף בוררות ICC. מחד, מדובר בכללי הליך מואץ ובעלות מופחתת של ניהול ההליך. לצד "פיתוי" זה יש להביא בחשבון כי לבורר סמכות להכריע על פי המסמכים וללא ישיבות וללא חקירות. על מעוניינים להימנע מהחלת כללי ההליך המואץ חובה להחריגם אותם בעת ניסוח סעיף הבוררות. למאמר מקיף בנושא לחץ כאן.
אני מאמין כי זו אחת הדרכים החשובות "לנצח את הסכסוך מחוץ לקופסא" בסכסוכים בינלאומיים.
ניסוח נכון של סעיפי בוררות ICC עשוי לעשות את ההבדל בין הצלחה גדולה ובין כישלון צורב.
