בית הדין הבינלאומי לבוררות של ה –ICC נחשב מזה עשורים רבים למוביל בתחום הבוררות המסחרית והבינ"ל בזירה הגלובאלית. ניהול הליכי בוררות במוסד זה מחייבת הסכמה בכתב. הדרך המקובלת הנה שילוב סעיף בוררות ICC בחוזה ההתקשרות שבין הצדדים. ניהול בוררות בינלאומית מחייב שליטה מלאה בכללי הבוררות ובדיני הבורורת הבינלאומית. המחיר של אי הגשת בקשה במועד עלול להיות קריטי. יחד עם זאת, ההצלחה מתחילה בניסוח נכון של סעיף בוררות שיכול לעיתים להכריע את הבוררות עוד בתחילתה. להלן מספר נקודות מהותיות בניסוח שכזה. ברי כי אין באלו להשלים את מסת הידע הנדרשת לבחינת כלל ההיבטים אך יש בה כדי לתת טעימה חשובה. מניסיוני מצאתי כי במקרים רבים ניסוח סעיפים בוררות, לרבות של מוסדות בוררות שונים מנוסח באופן כושל, לעיתים כנגד הכללים עצמם ובאופן העלול גלרום לנזק הפיך. כמובן שגם להתנהלות נכונה בהליך הבוררות עצמו משמעות מכרעת.
בית הדין הבינ"ל של ה – ICC נמנה על 3 המוסדות הבוררות הבינ"ל המובילים בעולם, אם לא המוביל שבהם. בשנת 2016 נפתחו כ – 1,000 תיקים חדשים בבית הדין, בהם היו מעורבים כ – 3,099 צדדים מ – 137 מדיניות. במהלך 2016 מונו 1,411 בוררים מ – 76 לאומים שונים. מדובר בהיקף עצום של פעילות בה מוכרעים סכסוכים עסקיים בינ"ל בתחום התשתיות, נדל"ן, השקעות בינ"ל, אנרגיה, תוכנה ועוד רבים. לשכת המסחר הבינלאומית מקיימת פעילות בישראל מזה עשרות בשנים. משרדי עורכי דין וחברות מסחריות בולטות לוקחות חלק בפעילותה כאן ובחו"ל.
בנוסף לו יש להערכתי 2 מוסדות בעלי מוניטין בינלאומית גבוה והם ה – LCIA – London Court of International Arbitration בלונדון וה – AAA – American Arbitration Association בארה"ב. אתייחס ל – ICC בקצרה.
חוברת כללי הבוררות של ה –ICC כוללת נוסח סעיף סטנדרטי למעוניינים בהכרעת הסכסוך בבית הדין הבינלאומי לבוררות.
Arbitration
“All disputes arising out of or in connection with the present contract shall be finally settled under the Rules of Arbitration of the International Chamber of Commerce by one or more arbitrators appointed in accordance with the said Rules.”
ובתרגום (נוחות) לעברית:
בוררות
"כל הסכסוכים הנובעים מהחוזה או בקשר לחוזה זה ייושבו באופן סופי על פי כללי הבוררות של לשכת המסחר הבינלאומית, ה – ICC International Chamber of Commerce, על ידי בורר אחד או יותר אשר ימונו בהתאם לכללים אלו."
כללי הבוררות עצמם מופיעים באתר האינטרנט של לשכת המסחר הבינ"ל בכתובת: http://www.iccwbo.org. תרגום נוחות לעברית בעריכת עוה"ד רונן סטי (גרסה 2012, בקרוב צפויה להתפרסם גרסת הכללים 2017 בהוצאת ICC – ישראל).
בעת ניסוח סעיף בוררותICC מומלץ לצדדים לתת את הדעת למספר קביעות נוספות:
1. הדין החל על החוזה;
2. מספר הבוררים;
3. מקום הבוררות;
4. שפת הבוררות;
צדדים המעוניינים שלא להסתייע במנגנון בורר החירום המופיע בכללי הבוררות בגרסתם משנת 2012 ובהמשך בשנת 2017 חייבים לציין זאת במפורש על דרך התוספת כי "ההוראות בעניין בורר חירום לא ייושמו".
יש לציין כי לצד בית הדין פועל המרכז הבינ"ל ליישוב סכסוכים של ה – ICC, ה – The ICC International Centre for ADR שהנו גוף אדמיניסטרטיבי הפועל ליישומם של הליכי גישור ואחרים לצד הליך הבוררות הבינ"ל. באופן זה מציעה כיום לשכת המסחר הבינלאומית קשת של כללים לפתרון סכסוכים נוסף להליך הבוררות וכן אפשרויות של ניסוח סעיף יישוב סכסוכים רב שלבי הכולל הליכי משא ומתן, גישור ובוררות בהתאם לקביעת הצדדים בחוזה ההתקשרות.
נקודות ליבה:
הסכמת הצדדים על הנושאים הנ"ל וניסוחם כבר בסעיף הבוררות עשויה לייתר בזמן אמת חוסר וודאות ומחלוקות מיותרות. לנושאים הנ"ל קיימת לעיתים חשיבות קריטית. להלן מספר נקודות בהתייחס לכל אחד מן הנושאים הנ"ל:
1. הדין החל על החוזה
ככל שישכיל צד ישראלי לקבוע כי הדין אשר יחול על החוזה יהא הדין הישראלי, כך הוא יוכל לחסוך הוצאות עתק בשכירת שירותיהם של עורכי הדין זרים שלא פעם העלויות שלהם גבוהות בהרבה מהעלויות המקובלות של עורך הדין בישראל. לעיתים, כאשר נקבע הדין הזר ניתן לשלב ייצוג של עורך דין ישראלי עם ייעוץ של עורך דין בדין הזר, דבר שיש בו כדי להקל על ההוצאות.
2. מספר הבוררים
על פי כללי בוררות ICC הבוררות תוכרע על ידי בורר אחד או שלושה בוררים. אם הצדדים לא נקבו במספר הבוררות, ימנה בית הדין בורר אחד, למעט מקרים בם יתרשם בית הדין שהסכסוך מחייב מינוי של 3 בוררים. למינוי של 3 בוררים יתרון מסוים כי כל אחד מן הצדדים רשאי למנות בורר אובייקטיבי מטעמו אך זאת בצד חיסרון הכרוך בעלויות גבוהות בהרבה ממימון עבודתו של בורר אחד. נסיבות בהן ימנה בית הידן 3 בוררים תלויות בהיקף הסכסוך וכן במורכבות שלו או לעיתים מיהות הצדדים כדוגמת מעורבותה של מדינה כבעל דין. בשורה התחתונה קיים יתרון לחברות ישראליות בדרך כלל לבורר אחד במטרה לחסוך בעלויות שאינן הכרחיות בהכרעת הסכסוך. הדבר מחייב ביטוי מפורש בסעיף הבוררות.
3. מקום הבוררות
למקום הבוררות משמעות רבה, לרבות במישור המשפטי. פסק הבוררות שיינתן והליך הבוררות המתנהל כפוף לטריטוריה המשפטית בה מתנהל ההליך. כך לדוגמה, אם בדוגמה מתנהל הליך הבוררות בישראל, הוא כפוף פרוצדוראלית לדיני הבוררות כאן. למשל, זימון עד המצוי בישראל מאפשר שימוש באמצעי אכיפה עד לצו הבאה. בית המשפט בישראל יהיה זה המוסמך בכל הקשור לאישור או לביטול פסק הבוררות. אם לדוגמה, יוכח כי הבורר לא נתן הזדמנות מי מהצדדים להשמיע טענותיו ולהעיד את עדיו, יכול ויבוטל פסק הבוררות לאור הקבוע בסעיף 24|(2) לחוק הבוררות.
נוסף לכך, חשוב מאד כי הליך הבוררות יתנהל במדינה אשר חתומה על אמנת ניו יןרק להכרה ולאכיפת של פסקי בוררות חוץ משנת 1958 (ישראל חתמה בשנת 1959 וקבעה כלים ליישום אמנה זו בשנת 1974) שכן הדבר מאפשר אכיפה יעילה של הפסק בכ – 150 מדיניות מחוץ למדינה בה התנהלה הבוררות.
כלל נוסף לעניין זה הנו לבחור מדינה בה מתגוררים העדים, בה ניתן יהא ניתן לאכוף את הפסק כלפי נכסים של הצד שכנגד ביתר קלות ושיקולים נוספים.
יש לציין כי מבחינת כללי הבוררות של ה – ICC ניתן אף להפריד בין מקום ניהול הדיונים (ה – Conduct of the Hearings and Meetings) ובין מקום הבוררות המשפטי (Seat of Arbitration) תוך מתן ביטוי מפורט להבחנה ביניהם בסעיף הבוררות.
4. שפת הבוררות
די ברור כי למעט מקרה בו מדובר ב – 2 צדדים ישראלים עברית לא צפויה להיות שפת הבוררות. ואולם, בהחלט סביר ביותר לקבוע כי אנגלית תהא שפת הבוררות אך הדבר מחייב ביטוי מפורט בסעיף הבוררות.
5. בורר חירום
כללי הבוררות בגרסת 2012 כוללים אפשרות מינוי בורר חירום למקרים דחופים המחייבים מינוי בורר אפילו קודם להגשת הבקשה למינוי בורר. היה וצדדים מעוניינים לסייג אפשרות זו הדבר חייב קביעת הסתייגות מפורשת כדוגמת זו המופיעה בחוברת כללי הבוררות:
בוררות ללא בורר חירום
"כל המחלוקות הנובעות מהחוזה נוכחי או בקשר לחוזה הנוכחי ייושבו באופן סופי על פי כללי הבוררות של לשכת המסחר הבינלאומית על ידי בורר אחד או יותר שמונו בהתאם לכללים שלעיל. ההוראות בענין בורר חירום לא ייושמו. "
בית הדין אינו מציע רק הליכי בוררות, אלא מאפשר קשת של הליכים לפתרון הסכסוך וראוי לבחון אותם מקרוב באמצעות עורך דין הבקיא בתחום הבוררות הבינלאומית.
מניסיוני ניהול משא ומתן בסמוך אחר הגשת בקשת הבוררות עשוי לסיים אל פעם את הסכסוך בעלויות נמוכות בהרבה ובהצלחה רבה.
6. בוררות בהליך מואץ
ביום 1.3.2017 נכנסו לתוקף כללי הליך בוררות מואץ, Expedited Rules בהליכי בוררות ICC בהיקף של עד 2,000,000$. מבחינת הזווית הישראלית מדובר בשינוי מהותי ביותר שכן היקף תביעות שכזה נחשב בישראל להיקף נכבד גם במבחן הכניסה לבית המשפט אשר היה מחייב את הגשת התביעה לבית המשפט המחוזי בשונה מבית משפט השלום.
מטרת התיקון היתה לאפשר בירור והכרעה מהירים יותר של הסכסוך. ואולם, בצד הזריזות הדיונית נדרשים הצדדים לעמוד בפני הליך דיוני השונה בתכלית מן המוכר והידוע: הליך בו הבורר רשאי להכריע בסכסוך אחר שנועץ בצדדים אף ללא ניהול ישיבות ובכלל זאת חקירות נגדיות וכן אף ללא החלפת מסמכים.
עבור עורך הדין הישראלי מדובר במהפיכה של ממש. כיצד נערכים? ראה סיקרת כללי בוררות ICC בהליך מואץ בלשונית "מה חדש" באתר תחת לשונית מאמרים.
