בוררות "בייסבול" – לשחרר את הלחץ!

המציאות הזו מוכרת לרבים

התביעה הוגשה (מי זוכר מתי), הצדדים הופנו להליך של גישור מהו"ת שעזר במעט לקרב את עמדות הצדדים אך לא צלח. חזרתם לבית המשפט וכל אחד מעורכי הדין עשה את עבודתו נאמנה המובילה למסקנה "We agree that we can never agree". נניח כי המפיץ מסכים לסך של 750,000 ₪ והיצרן נכון לשלם סך של 150,000 ₪ מבלי להכיר באחריות כלשהי. בית המשפט הביע את עמדתו הלא מחייבת והמליץ על מו"מ נוסף. עשיתם זאת ויש עם מי לדבר, אך קיימים עדיין פערים משמעותיים. המסע המשפטי עוד צפוי להיות ארוך ויקר מאד ואת סופו מי ישורנו. אז איך משחררים את הלחץ? לדעתי, בוררות "בייסבול" היא התשובה הנכונה.

בוררות בייסבול – איך זה משחרר את הלחץ?

הליך בוררות "בייסבול" זכה לשמו בשל יישומו לראשונה בסכסוך בין שחקן בייסבול ובין האמרגן שלו. שמו הפורמאלי "Last Offer Arbitration" והוא מבוסס על הכרעה בין הצעות הצדדים לסיום הסכסוך ביניהם. ההצעה העדיפה, לפי שיקול דעת הבורר, תהפוך להיות פסק הבוררות. הדינמיקה המיוחדת הזו, אותה צריך להסדיר מראש בהסכם בוררות מקצועי מייצרת הצעות ריאליות ומסיימת את הסכסוך תוך חיסכון עלויות נכבדות.

נקח לדוגמה סכסוך שכיח ביחסי מפיץ – יצרן המוצא דרכו להתדיינות ארוכה בבית משפט. המפיץ הגיש תביעה לבית המשפט על סך של 1.1 מיליון ש"ח בגין הפרת חוזה הפצה בלעדי. הטענות הן כי היצרן התקשר עם מפיצים נוספים וסיים את ההתקשרות ללא הודעה מוקדמת. הצדדים מתנהלים בבית משפט מזה שנה והתיק "תקוע" כמו תיקים רבים בשל העומס הרב וריבוי הליכים משפטיים. הסכסוך פוגע בשני הצדדים, מסייע למתחרים ויוצר חוסר וודאות. זה נכון לאלפי סכסוכים שבהם קיים אינטרס לצדדים לשים זאת מאחוריהם שכן כדברי האמרה הסינית העתיקה "גם לפנקייק הדק ביותר בעולם יש 2 צדדים". מצבים דומים מתקיימים בסכסוכי שותפים, ספק – לקוח בתחום המסחרי ובמקרים רבים בין הצדדים התקיימה מערכת יחסים משמעותית, או שישנו מכנה משותף כדוגמת עסק שצריך להמשיך ולהתקיים. המשפט והתארכותו שוחקים את הצדדים עד דק. יותר נכון לשחרר את הלחץ!
ברגע שהצדדים מסכימים על מתווה בוררות "בייסבול" כתבי הטענות מופנים לבורר כפי שהם. הבורר מורה על חשיפת המסמכים שבידי כל צד ואפשרות עיון בהם לצד שכנגד. בשלב הזה הייתי מציע כבורר במתווה "בייסבול" כי כתבי הטענות שהוגשו ייחשב באופן אוטומטי לתצהירי עדות ראשית של הצדדים עם אפשרות השלמה קצרה. ניתן לעשות זאת על דרך אימות בתצהיר בג"צי של עמוד אחד.
כעת, עורכי הדין יוכלו לבחור אם לוותר על חקירות באופן מלא, או להסתפק בחקירה של בעל הדין שכנגד בלבד לזמן מוגבל, נניח שעתיים, זהו! עכשיו הצדדים עוברים לשלב של גיבוש הצעות, כל אחד מטעמו, לסיום הסכסוך. הצעות הצדדים יועברו לבורר במקביל. לאחר מכן, יש לדעתי לתת אפשרות של סבב הצעות משופר ונגמר! קרוב לוודאי כי כל אחד מן הצדדים יעשה צעדים משמעותיים לסגירת הפער על מנת שהצעתו "תזכה" בבחירת הבורר. כך קורה בתיקים רבים בארה"ב המתנהלים לפי גישה זו. עכשיו הבורר, על פי החומר שבפניו והתרשמותו יבחר מהי ההצעה הראויה ביותר בעיניו לסיים את הסכסוך – זהו פסק הבוררות!
אני סבור ששיש לבורר בשלב זה די חומר, כמו גם התרשמות בלתי אמצעית מהצדדים להעריך מי מההצעות עדיפה. שיקול דעת נבון ומקצועי של דין, צדק ויושר במקשה אחת עשויים לעשות את העבודה כראוי. בדרך הזו גם נחסכות עלויות זמן יקרות. כל אחד מהצדדים יודע גם מה גבול הסיכון שלו ובהתאמה הניח את ההצעה "האחרונה" הטובה ביותר שלו.
זהו קסמה של הבוררות "מחוץ לקופסא", לעומת ניהול הליך כזה על פני 3-4 שנים בבית משפט שב – 80% מן המקרים יסתיים להערכתי בפשרה. כך, לדוגמה במשפט שניהלנו במשך 3 שנים לערך מול חברה בינ"ל (שלמזלנו הסכימה להתנהל בבימ"ש בישראל), ממש במקרה דומה על הפרת זכויות מפיץ הסכמנו כי בית המשפט יכריע על דרך הפשרה על מנת לחסוך 3 שנים נוספות של התדיינות – אז מה הועילו חכמים בתקנתם? שכן סכסוכים עסקיים רבים ניתן לפתור ב"בוררות בייסבול" אחר הדיון הראשון.
ויותר מכך, ניתן להסכים על מתווה בוררות בייסבול במקום לפנות לבית המשפט – לאנשי העסקים עשוי להישאר כסף לטיול יפה באיים המאלדיבים עם עורכי דינם! הדבר יכול להיעשות בישיבה מקדמית עם בורר מקצועי המכיר גישות שונות של בוררות בשונה מהגישה ה"רגילה" המחקה במידה לא מבוטלת את ההליך בבית משפט אך בתנאים נוחים יותר. להערכתי קיימים כיום מסלולים אותם ניתן "לתפור" לצרכי הצדדים בישיבה כזו ו"להוציא מן הבוררות את המיץ" לטובת כולם.

לסיכום, שלבים בבוררות בייסבול כפוף להסדרתם בהסכם הבוררות

1. הגשת כתבי טענות מפורטים.
2. קבלת המסמכים התומכים בטענות הצדדים.
3. שמיעת הצדדים ועדיהם – אופציה לפי בחירת הצדדים.
4. הגשת הצעות תוך תקופה קצובה המשקפות את עמדותיהם בנוגע לפסיקת הבורר הראויה לדעת כל אחד מהם.
5. סבב הצעות סופי.
6. הבורר מחליט מהי ההצעה "הזוכה" וזו הופכת להיות פסק הבוררות, אלא אם כן התרשם הבורר כי אף הצעה אינה סבירה בעיניו.
7. קיימת גם גרסה מתקדמת הנקראת "Night Baseball Arbitration" המוצגת בישיבות עם צדדים המעוניינים בגרסה זו.
בוררות במסלול מותאם במקום חיקוי לבית משפט
נחזור לרגע למספרים במערכת בתי המשפט. מדובר בכמות עצומה של תיקים לטיפול והכרעה על ידי כ – 700 שופטים מקצועיים. לא פלא שהלחץ לפשרה הולם וגובר תוך כדי התקדמות ההליכים. הילדים היו אומרים על כך "לא כוחות". איש חכם אמר כי לעיתים לא מספיק לעשות "כמיטב יכולתנו" אלא יש לעשות את מה שנדרש.

ישיבת קדם בוררות ויישוב סכסוכים "מחוץ לקופסא"

אני חושב כי לכל סכסוך יש פתרון "מחוץ לקופסא", תוך כדי משפט, או מחוץ לבית משפט: "ניסיון, כידוע זה בי"ס בו למדת כמה טיפש היית." לכן, אני ממליץ על ישיבה קצרה בת כשעה עד שעתיים עם עורך דין הבקיא ב"תפירת" הדרך היעילה לפתרון הסכסוך. ישיבה זו עשויה לסלול את הדרך לבוררות מתקדמת, E.N.E, גישור – בוררות ועוד דרכים רבות ויצירתיות לנצח את הסכסוך "מחוץ לקופסא" וביתר הצלה. זאת לעומת ניהולו לאורך שנים בבית משפט. אני מאמין כי דרך זו עשויה להיות נכונה ואפקטיבית לעורכי דין ולקוחותיהם בעידן הנוכחי במקרים רבים! לא די לעיתים בניהול הסכסוך, צריך גם לפתור אותו.