בוררות – שאולות ותשובות

כל מה שרציתם לדעת על בוררות

בעיני, הבוררות הנה הליך שיפוטי פרטי המכריע בסכסוך על יסוד חוק הבוררות. "כרטיס הכניסה" לבוררות לפי חוק הבוררות, התשכ"ח – 1968 הנה הסכם בוררות בכתב. די בהסכם בוררות המסדיר בקצרה את הסכמת הצדדים לנהל הליך בוררות. פסק הבוררות מכריע בין הצדדים. בכפוף לניהולו של ההליך באופן תקין ניתן לאשר את פסק הבוררות כפסק דין בבית משפט ולאכוף אותו כפסק דין של בית משפט.
הגישור הנו הליך הדברות על דרך ניהול משא ומתן בין צדדים לסכסוך בסיועו של צד שלישי, הוא המגשר. המגשר אינו מסמיך להכריע בסכסוך. לעומת זאת, הליך הבוררות נושא אופי שיפוטי והבורר נדרש להכריע בסכסוך. הכללים בהליך הבוררות שונים ובכלל זאת מחייבים בעקרון ישיבה במעמד משותף אם הצדדים בעוד המגשר רשאי להיוועד עם הצדדים בישיבות נפרדות. המשותף ל – 2 הליכים אלה הוא בכך שאם הצדדים סיימו את הגישור בהסדר גישור, ניתן לאשר אותו כפסק דין, דבר שאפשרי גם ביחס לפסק בוררות.
מטבע הדברים אופיים של ההליכים שונה בתכלית: בעוד צדדים לגישור נועדים לפיוס והשגת הבנה, צדדים לבוררות מעוניינים לנצח את הסכסוך.
לדעתי, בחירה בגישור או בבוררות תלויה במטרות הצדדים. יש צדדים שהיחסים ביניהם טובים והקרבה אפשרית ולכן הגישור הוא האפשרות הנכונה. לא פעם התקשורת בין הצדדים שלילית או שמפגש בין עמדותיהם נראה כ"תאונת דרכים" והליך בוררות מתאים בהרבה מאשר ניסיון פיוס.
בעיני, הדבר הנכון ביותר לצדדים כיום הוא קיום ישיבה מקדמית, ישיבת מטרה באמצעותה ניתן לגבש את ההליך המשולב והנכון ביותר עבורם וארסנל ההליכים "ההיברידיים" הללו רחב ויצירתי כיום.

יתרונות הבוררות על פני התדיינות בבית משפט בתיקים אזרחיים הם, בין היתר, היתרון בשמירת פרטיות וסודיות, האפשרות לבחור את הבורר (וברור שלא ניתן לבחור את השופט בבית משפט שידון בתיק שלך), זמינות וקיצור לוח זמנים, אפשרות של חיסכון בעלויות אך הדבר תלוי במתווה הבוררות וניהולה ויישום מנגנונים יצירתיים לפתרון סכסוכי(פירט כל אחד מן הרכיבים הללו מצוי בתשובות לשאלות אחרות).
שמירת פרטיות – הליך הבוררות פרטי. הוא מאפשר את ניהול המשפט בשקט תעשייתי בשונה מניהול פומבי בבית משפט. הליך הבוררות מסייע בדרך כלל גם על שמירת צנעת הפרט.
שמירת סודיות – רבים נוטים לחשוב בטעות כי הליך הבוררות סודי. לדעתי זו לא ברירת המחדל שכן חוק הבוררות אינו כולל תנאי שכזה. צדדים המעוניינים בשמירת סודיות יכולים להסכים על כך בישיבת הבוררות הראשונה, או כבר בהסכם הבוררות בכתב שביניהם, כמובן בכפוף לעניינים המחייבים גילוי כדוגמת התערבות בית משפט במקרים מסוימים לאישור פסק הבוררות.
הליך הבוררות זמין בהרבה מזה של בית משפט. בעוד יכול ודיון ראשון בבית משפט ייקבע לעוד מספר חודשים הרי דיון בבוררות יכול ויתקיים כבר בשבוע הבא. מכאן שניתן לקצר בהרבה את לוח הזמנים הכרוך בהתדיינות בבית משפט.
הליך בוררות עשוי להיות קצר בהרבה מהליך בבית משפט. יחד עם זאת, הדבר כפוף לכך שהצדדים והבורר יהיו מעוניינים בכך. הכלי הנוסף שיש בו כדי לקצר הליך בוררות הנו כלי היצירתיות. בישיבת מטרה מקדמית ניתן להגדיר הליכי בוררות יצירתיים וחדשניים שיש בהם כדי לקצר את לוח הזמנים (לדוגמה בוררות היברידית המבוססת על מודל last Offer Arbitration).
מאחר והבוררות פטורה מכללי פרוצדורה רבים ונוקשים בבית משפט היא מאפשרת גם מרחב יצירתי רב. הרבה בוררויות בישראל מתנהלות במתכונת דומה לזו של בית משפט. לדעתי אפשר לנהל בוררויות באופן שאינו מהווה חיקוי לבית משפט ובכלל זאת בוררות אקספרס המאפשר ניהול מהיר מאד של ההליך בתנאים מסוימים, בוררות מומחים בשניים בתיקים מקצועיים(למשל עו"ד ומהנדס/עו"ד ושמאי/ עו"ד ורו"ח), בוררות במתכונת בוררות "היברידית" (על יסוד מתכונת בוררות Last Offer Arbitration ובשילוב הליך גישור מקביל) ועוד. היצירתיות הופכת את הבוררות כ"כפפה" ליד הסכסוך.

חיסכון בעלויות בבוררות אפשרי אך אינו בגדר הכרח. יכול והבוררות תהא יקרה יותר מן האגרה המשולמת לבית משפט אך מה באשר לחיסכון של 3 שנות התדיינות? המבחן הנכון הוא עלות/תועלת. לדעתי, במודלים היצירתיים של הבוררות ניתן לייצר הליך אפקטיבי מאד מבחינת עלות.
לעומת זאת היה וצדדים מעוניינים בניהול 30 ישיבות בוררות שבמילא לא היה מאפשר אותן בית המשפט, הרי שעלות הבוררות תהא גבוהה מעלות בית משפט. מעבר לכך, בעוד שיש בידי בורר ליתן את דעתו לתיק באופן יסודי ביותר, הדבר אינו ברור מאליו בבית משפט. נקודה נוספת הנה כי בעוד קשה מאד לחשוב על פתרון סכסוך כספי של 10 א"ש בבוררות במחיר פעוט בהחלט ניתן לומר כי פתרון סכסוך של 10 מיליון ₪ בבוררות יכול ויהיה בעלות נמוכה לעומת עלות האגרה הנדרשת לכך בבית שפט. הדבר תלוי יותר בצדדים ובעורכי דינם.
בוררות היא הליך הסכמי. היא מבוססת על הסכמה בכתב. הסכמה בכתב יש לומר אינה מחייבת דווקא חתימה כך שגם חלופת מיילים יכולה לספק דרישה זו. אם אין הסכם בוררות, אין בוררות.
קביעת הסכם בוררות אפשרית בכמה שלבים מוקדמים, או מאוחרים: השלב המוקדם ביותר הוא שלב ההתקשרות החוזית שבין הצדדים. ככל שהצדדים, לדוגמה בעת הסכם מכר, הסכם שותפות, הסכם למתן שירותים, הסכם ייבוא, הסכם שיווק יכללו סעיף הבוררות, הרי שבמידה ויפרוץ סכסוך בין הצדדים, ימומש סעיף זה.
שלב אחר הנו שלב פריצת הסכסוך. כאן ישנו מצב שבין צדדים קיים הסכם התקשרות בעל פה, או שלא היה הסכם כלל קודם לכן ובעת פריצת הסכסוך הם קובעים בכתב ובקצרה כי הם יפתרו את הסכסוך בהליך בוררות. אפשרות אחרת הנה כי הצדדים החלו בהתכתבויות משפטיות ביניהם, או באמצעות עורכי דינם וקודם פניה לבית משפט החליטו על פניה לבוררות.
שלב מאוחר יהא השלב בו הצדדים כבר מנהלים מערכה בבית משפט ומחליטים במהלך ההתדיינות שם, לדוגמה בעת הדיון בהיכל בית המשפט על הפניה התיק לבוררות. הסכמת הצדדים וכתיבתה בפרוטוקול הדיון תהווה הסכם בוררות. בחודש 2/20 צפויה רפורמת סדר הדין האזרחי להיכנס לתוקפה. רפורמה זו קובעת, בין היתר, כי קודם לדיון הראשון בבית משפט יהא על צדדים לקיים ביניהם דיון מקדמי ישיר ולהודיע לבית משפט אם הם מעדיפים הליך גישור או בוררות לפתרון הסכסוך, אלא אם יש בפיהם טעמים מיוחדים בעטים יש לנהל את הסכסוך בבית משפט. סרוב לשתף פעולה עם הנחיות אלה עלול לחייב את הצד הסרבן בהוצאות.
לדעתי אין סיבה מוצדקת לנהל תיק עסקי בבית משפט. אם ברור כי תיק שוד צריך לנהל בבית משפט ההיפך הוא באשר לתיק עסקי או סכסוך נדלן. לבוררות יש יתרונות חשובים ומהותיים ובתנאי שתתוכנן נכון בפני בורר מקצועי וראוי.
ניסוח סעיף בוררות שהוא למעשה הסכם בוררות חשוב מאחר והוא קובע את מתכונת הבוררות. לדעתי יש להקפיד בעת ניסוח סעיף כזה והנה מקצת הדברים החשובים שהייתי שם עליהם דגש:

  • זהות הבורר – אם יש בידי הצדדים להסכים על זהות הבורר, הדבר יחסוך בצורך לפנות לבית משפט למינוי בורר, הליך שיכול וייארך חודשים לחינם. לדעתי, מאחר ומדובר בהליך בעל אופי שיפוטי יש לבורר משפטן יתרון בדר"כ על בוררים אחרים.

  • מנגנון מינוי הבורר – היה והצדדים לא הסכימו על זהות הבורר כבר במעמד ההסכם רצוי לדעתי לקבוע תנאי סף, לדוגמה, בורר עורך דין שניהל לפחות 30 בורררויות בתחום העסקי. בדרך הזו אנו מבטיחים את ניהול הבוררות באמצעות בורר מנוסה וזו במציאות שלפי חוק אין תנאי סף לזהות הבוררות וכל מי שהוא בן 18 יכול להיות בורר. בנוסף, הייתי קובע כי הבורר ימונה בהסכמה תוך 7 ימים ממועד פניה צד למשנהו ובהיעדר הסכמה באמצעות צד שלישי מוסכם (לדוגמה ראש לשכת עורכי הדין בישראל) ובלבד שהבורר יענה על תנאי הסף הנ"ל.

  • מנגנון ערעור – חוק הבוררות מאפשר כיום קביעת הליך ערעור בבוררות ובלבד שהדבר הוסכם מראש בהסכם הבוררות. החוק מציע 2 מסלולים. מנגנון ערעור בפני בורר אחר או מנגנון רשות ערעור בפני בית משפט. לדעתי, מנגנון הערעור בפני בורר עדיף ואף פשוט יחסית ליישום. במקרים בהם מדובר בסכסוכים משמעותיים עשוי להיות יתרון לסעיף בוררות הכולל ערעור.

  • פטור מדין מהותי, סדרי דין וכללי ראיות -הלכה למעשה, חוק הבוררות כולל שורה של הסכמות המתקיימות בהסכם בוררות בין הצדדים מהרגע שיש ביניהם הסכם בוררות בכתב. בין הסכמות אלה המצויות בתוספת הראשונה (ובמקרה של סעיף בוררות הכולל ערעור גם התוספת השניה) הוראה לפיה הבורר פטור מיישום הדין המהותי (דיני חוזים, קניין וכיו"ב), סדרי דין הנהוגים בבית משפט כמו גם דיני הראיות. גישה זו מכוונת את הבורר ומאפשרת בידיו להוציא תחת ידיו תוצאה צודקת. במקרה בהם מעוניינים בהליך בעל הכרעה משפטית יותר הייתי ממליץ לקבוע כי הבורר יהיה כפוף לדין המהותי אך פטור מסדרי הדין ודיני הראיות החלים בבית משפט.

  • חובת נימוק של פסק הבוררות – מאז שנת 2008, תיקון מס' 2 לחוק, חייב הבורר בנימוק הפסק, אלא אם כן הצדדים פטרו אותו מראש. בבוררויות בהן קיים הליך ערעור חייב הבורר בנימוק הפסק ללא סייג. לכן אין חובה להתייחס לכך בסעיף הבוררות.

  • צווים דחופים וזמניים – הגם שסמכות זו נתונה לבורר מכח הפסיקה והדין הייתי ממליץ בשל עמימות מסוימת לקבוע את סמכות הבורר להוציא תחת ידיו סעדים זמניים ודחופים.


כמובן שיש לתת את הדעת לכל הסכם בוררות בהתאם לנסיבות המיוחדות וקיומן של התנאים ייקבע בהתאם.
הדרישה בחוק הבוררות הנה להסכם בוררות בכתב. אין חובה לחתום על הסכם הבוררות, הסכם קצר ביותר ויכול אף בשורה אחת המצהיר כי הצדדים מעוניינים לפתור את הסכסוך בבוררות. עם הסכמתם זו נכנס מנגנון משלים של חוק הבוררות.
החתימה היא חיזוק כי הצדדים גמרו בדעתם לפנות לבוררות אך יש דרכים שונות להחליף אותה. כך, די בתחלופת מיילים המאשרת זאת.
בתי המשפט קבעו מזה לפני זמן רב שהחתימה אינה תנאי בלעדיו אין להחיל על הצדדים את מנגנון הבוררות. יותר מזה, במקרים מסוימים גם ניתן להתגבר על שימוש במונח "בוררות" אך זאת לדיון נפרד.
הסכם הבוררות המצוי בחוק הבוררות אינו קובע דרך מסוימת לתעד את הליך הבוררות. זאת משוום שמדובר בחוק שנחקק בשנת 1968 ומקורותיו אף עתיקים יותר. כיום מקובל לתעד את הבוררות באמצעות הקלטת הישיבה ותמלול. ראוי להסדיר זאת גם בישיבת הבוררות המקדמית ולפי צורך אף בהסכם הבוררות.
מכל מקום מצופה כי הבורר יכין לפחות לעצמו מעין תיעוד פנימי הסוקר את עיקרי הישיבות.
ואולם, בהליכי בוררות בהם הסכימו הצדדים על הליך ערעור המצב אחר לחלוטין. לפי סעיף 21א לחוק הרי בבוררות הכוללת ערעור בזכות בפני בורר חלה חובה קוגנטית לתעד את הליך הבוררות. באשר לשלב הערעור, ברירת המחדל שנקבעה בתוספת השניה מחייבת נימוק, אלא אם כן הצדדים פטרו את הבורר.
ברור שגם ביחס לפסק בוררות הנתון לרשות ערעור בפני בית משפט חלה חובה לנמק את פסק הבוררות שאחרת כיצד תוכל ערכאת הערעור לבחון את ממצאי הבוררות?
כן, בית המשפט רשאי בהחלט להפנות צדדים לבוררות ישירות מבית המשפט. הדבר עשוי להתקיים במספר מקרים:

  • הצדדים הסכימו לפתור את הסכסוך בבוררות, לרבות אם בית המשפט המליץ להם על כך. לעניין זה יש להביא בחשבון כי בחודש 2/2020 תיכנס לתוקף הרפורמה בסדר הדין האזרחי בבית המשפט. לפי התקנות החדשות יהא על הצדדים להודיע לבית המשפט אחר הגשת כתבי הטענות ובהמשך לדיון מקדמי ביניהם האם מעדיפים לפתור את הסכסוך בגישור או בבוררות. זאת למעט מקרים מהם עולה כי קיימים טעמים מיוחדים לקיים את הדיון בבית משפט ולא בהליכי גישור או בוררות. צד המסרב לשתף פעולה חשוף לפסיקת הוצאות לקופת אוצר המדינה ולא פחות חמור, להצטייר כצד סרבן שלא לצורך.


  • בין הצדדים קיים סעיף בוררות בחוזה ההתקשרות, אלא שאחד מהם בחר לנסות ולהגיש תביעה לבית המשפט. במקרה זה בית המשפט מוסמך לעכב את הליכי ההתדיינות בבית המשפט ולהפנות את הצדדים לבוררות לפי סעיף 5 לחוק הבוררות.

הרפורמה אמורה לספק תרופה להקלת העומס על בתי המשפט. לענייננו מחייבת הרפורמה את הצדדים להיפגש לפני הדיון ולהודיע לבית המשפט, בין היתר, מה מעדיפים הצדדים כמנגנון חלופי ליישוב הסכסוך במקום התדיינות בבית משפט: גישור או בוררות.

הגישור והבוררות מקבלים מעמד בכורה. זה לא הגיוני להעמיס על המערכת בלי סוף. גם השופטים הם בני אדם. וחוץ מזה אם אתה מגלה היום שהשותף שלך לעסקת נדלן טמן ידו בצלחת מה את רוצה לעשות? מה שבטוח זה שאתם לא רוצים לחכות 8 חודשים מהיום שתגישו כתב תביעה ועד היום שתראו שופט ובסוף מה תצרכו לעשות? להודיע לשופט אם אתם מעדיפים גישור או בוררות.
מכאן נגזרות 2 מסקנות:

  1. לשלב סעיפי בוררות וגישור בהסכמים מראש, או להסכים עליהם טרם פניה לבית משפט שהרי מדוע לחכות כל כך הרבה זמן לשווא?

  2. אם כבר צריך לבחור בוררות או גישור לעשות את זה נכון. לכל אחד מן ההליכים יתרונות משלו. מה לדעתי מתאים לציבור הישראלי זה "גישור עם שיניים" ולכן אני מעדיף "בוררות תחילה" עם אופציה לפנות לגישור במהלך הבוררות. הליך הבוררות מציע כיום מגוון של הליכים היברידיים אשר יכולים גם לשלב בין פתרונות מפשרים, יצירתיים ואחרים ובין הכרעה אותה ניתן לאכוף משפטית.



לא הייתי ממליץ לסרב הן לגישור והן לבוררות.
מה שנקרא, "There is no second chance to make impression and that is really a bad one".
הסיבה פשוטה שכן הרפורמה קובעת שאם אין סיבה טובה או אין שיתוף פעולה יש סכנה של הוצאות לטובת אוצר המדינה. שנית, לא הייתי ממליץ לאף אחד להתחיל בלהגיד "לא" לבית משפט.
בנוסף ראוי לשקול בחיוב להסכים על הדברים הבאים עוד בדיון המקדמי, בהנחה שבחרתם במסלול בוררות:

  1. על שם הבורר. בבית משפט אתם לא בוחרים את השופט שאם רוצים. אם אתם נהנים משפיטה פרטית, אז תיהנו מכך שתקבעו מראש את זהות הבורר שלכם. אל תשכחו שלכאורה כל אחד יכול להיות בורר אבל אנחנו רוצים את המתאים ביותר.

  2. אם בחרתם בבורר, הייתי פונה אליו בפניה משותפת בכתב ומברר עמו 3 דברים:

    • האם אין לו היכרות עם הצדדים או עורכי הדין?

    • מה עלות שכר הטרחה שלו?

    • האם הוא זמין בחודשים הקרובים כי אם הוא עמוס כמו בית משפט אין טעם.





  • להסכים מראש על ערכאת ערעור, או לוותר עליה. ההמלצה שלי בסכסוכי נדלן לשקול היטב עניין זה במיוחד שבבית משפט יש לנו ערכאת ערעור וצריך סיבה ממש טובה לוותר עליה בבוררות. בכל הכבוד גם הבורר הוא בשר ודם ולא רק השופט.

סכסוך נדל"ן בין שותפים. הם חלוקים ביניהם על 3 פרויקטים אותם בנו במרכז הארץ. בני אחראי על תחום הבניה בשותפות. אליעזר אחראי על התחום הפיננסי ובעיקר הליווי הבנקאי. בני טוען כי אליעזר "העלים" כספים מהשותפות לבנית בית פרטי ועשה קומבינות כספיות כאלה ואחרות לטובתו של חשבון בני. אליעזר טוען כי פעל ביושר וקיבל הסכמה ואם כבר בטענות עסקינן אזי העיכובים של בני בהשלמת 2 מתוך 3 פרויקטים לנוכח הנופשים שעשה משפחתו בחו"ל הטילו על השותפות קנסות שיש לחייב בהם אישית את בני ועוד ועוד האשמות.
נניח שהסכסוך הזה מופנה לבוררות היום. בתוך 10 ימים עשויה להתקיים כבר פגישת הבוררות הראשונה. במהלך הפגישה הבורר ישמע על הסכסוך. מכאן יכולים להתקיים מספר דברים:

  1. עולה שהבעיה בין השותפים היא פחות הנדסית ויותר חשבונאית. הבורר יכול לקבוע בהסכמת הצדדים כי תוך שבועיים הם מעלים בעל פה כולל אסמכתאות את הטענות שלהם. בישיבה הזו ישב לידו רו"ח שיוכל לשאול שאלות ולהבהיר לבורר את הנדרש לו. ישיבה כזו יכולה לחסוך שנה של המתנה בבית משפט. מאותו רגע ניתן כבר להגדיר מהם תחומי המחלוקת ולקבוע לוח זמנים ממוקד לטיעוני הצדדים הוכרעה.

  2. דרך שניה – הבורר יבחן עם הצדדים בישיבה הראשונה האם המחלוקות ביניהם מובילות להמשך שותפות או פירוד. אם פירוד, בואו נחליט על ישיבה בעוד שבועיים במתכונת BMBY – Buy Me Buy You.

  3. להמשיך? "בוררות אקספרס", 2 בוררים, "בוררות היברידית" וכל אלה ממש לצאת מהקופסה של בית המשפט.


 
בוררות זה הסמארטפון של בתי המשפט. השופטים אומרים לנו דרך הרפורמה לכו להתברר, אלא אם כן אתם לא יכולים בלעדינו ולנו נשאר לעשות את זה נכון.
 
אני חושב שזה הפאנץ' ליין בתקנות החדשות. אם כבר צריך להודיע לבית משפט מה רוצים גישור או בוררות ואם כבר חשופים לקנס ההמלצה שלי היא שנקח אחריות ונתארגן להליכים האלה בעצמנו וכמו שאומרים "יפה שעה אחת קודם". הבוררות החדשה היא דוגמה מאד מוצלחת לכך.
קביעת שם הבורר כבר בחוזה
בוררות היא מקצוע בפני עצמו לדעתי. זו נישה בעולם המשפט של שיפוט פרטי. אם אינה מסתכמת ביישום סדרי דיון הנהוגים בבית משפט. היא יצירתית, שוברת כללים נוקשים והרבה הרבה יותר פרטית ואינטימית. אם אתם יודעים מי עשוי להוביל הליך זה בהצלחה, אתם יכולים לנקוב בשמו כבר בהסכם ההתקשרות בסעיף הבוררות. במידה ולא היה ביניכם הסכם בכתב אתם יכולים להסכים בהודעת מייל או בדרך אחרת בכתב כי הבוררות תנוהל על ידי אותו בורר.

קביעת קריטריונים למינוי בורר
אם אינכם מגיעים להסכמה שמית או שהחלטתם לדחות את קביעת הבורר הספציפי לשלב מאוחר יותר הייתי מציע לקבוע קריטריונים מוקדמים למינוי הבורר, לדוגמה: עורך דין אשר ניהל לפחות 30 בוררויות עסקיות ש – 10 מהן לפחות בתחום הבניה. ניסוח כזה יבטיח בורר מנוסה שיש בידיו בסיס מקצועי לשרת את הנדרש.
אם קבעתם בורר שמית מן הראוי שתציינו כי במידה ומסיבה כלשהי הוא יהיה מנוע משפטית מלנהל את הבוררות ימונה בורר חלופי אשר עומד בקריטריונים הנ"ל (או אחרים לפי שיקולכם).
פסק הבוררות מהווה בדרך כלל את הביטוי החזק ביותר לעמדת הבורר בעניין הסכסוך בפניו.
סעיף טו 1 לתוספת לחוק הבוררות קובע:
"הבורר ינמק את פסק - הבוררות".
לפי סעיף 24(6) לחוק הבוררות, התשכ"ט – 1968 עולה כי היעדר נימוק מהווה עילה לביטול, תיקון או השלמה של פסק הבורר. ידוע זה מכבר כי בנסיבות שכאלה ייטה בית המשפט להשיב את הפסק לבורר להשלמת נימוק. יחד עם זאת, במקרים בהם הבורר כשל בנימוק פסק הבורר יכול ובית המשפט גם יבטל את פסק הבוררות. מדובר במקרים חריגים ביותר.
בית המשפט קבע זה מכבר כי די בשלד הנמקה כללי. כך, מפי כב' שופטת בית המשפט העליון, א' פרוקצ'יה:
"די בשלד הנמקה כללי כדי לספק את הנדרש בבוררות ואין צורך בהנמקה פרטנית לכל פרט ולכל רכיב בפסק הבורר... שאלת מידת מילוייה של חובת ההנמקה בבוררות נבחנת ממקרה למקרה בהתאם לנסיבותיו ולעניין זה יש להביא בחשבון גם נסיבות אחרות הקשורות באופיו של הסכסוך "
(כב' השופטת א' פרוקצ'יה ברע"א 1129/00 כהן נ' diamond express company (פורסם מאגרים המשפטיים, [פורסם בנבו] 23.7.2000);
 
חובת נימוק חלה כיום במקרים הבאים:

  • נימוק פסק בוררות במסלול ערעור בפני בורר (סעיף 21א);

  • נימוק פסק בוררות במסלול רשות ערעור בפני בית המשפט (סעיף 29ב);


 
חובת נימוק הניתנת לשלילה מראש ובכתב קיימת במקרים הבאים:

  • חובת נימוק פסק בוררות במסלול בוררות ללא ערכאת ערעור ( סעיף טו1 לתוספת לחוק הבוררות);

  • חובת נימוק פסק בוררות במסלול ערעור בפני בורר על ידי ערכאת הערעור (התוספת השניה לחוק);

חוק הבוררות, תיקון מס' 2, התשס"ט – 2008 הוסיף שני מסלולי בוררות נוספים הכוללים אפשרות ערעור פרטית, או ברשות בית המשפט – הכל, לפי בחירת הצדדים בהסכם הבוררות. בבחירת הצדדים במסלול בוררות, הכולל ערעור, ייחשב כ"פסק בוררות" פסק הבוררות שניתן בערכאה הראשונה, אלא אם כן הוגש ערעור, או אז ייחשב לכך פסק הבוררות שניתן בערעור. החוק מטיל חובת נימוק בהליכים שונים, כמו גם חובת עריכת פרוטוקול. לוחות הזמנים הקבועים בחוק משתנים בהתאמה במסלול הערעור. ה"תוספת השניה" שהוספה מסדירה את כללי הערעור.
 
מסלול ערעור פרטי
הליך בוררות במסלול ערעור פרטי כולל אפשרות ערעור בפני בורר, היינו, מחוץ לכותלי בתי המשפט. על מנת ליהנות ממסלול זה די כי יציינו הצדדים בהסכם הבוררות כי פסק הבוררות ניתן לערעור בפני בורר. לניסוח סעיף הבוררות משמעות רבה. פסק הבוררות בערכאה הראשונה יקבל תוקף של פסק בוררות, אלא אם כן ביקש אחד הצדדים לערער בפני בורר מוסכם. ה"תוספת השניה" מסדירה את סדרי הדיון ובכלל זה קובעת כי הכרעת הערעור תהא תוך חודשיים ממועד סיום בירורו, אם לא הוסכם אחרת. הכרעת ערכאת הערעור תהווה למעשה את פסק הבוררות, בין אם תאשר את זה שניתן, או תתקן אותו. ביטול פסק הבוררות יתאפשר בשני מקרים נדירים וקיצוניים בלבד בהתאם לעילות הביטול הקבועות בסעיפים 24 (9) או (10) לחוק הבוררות בלבד (פסק הבוררות נוגד את תקנת הציבור או קיומה של עילה על פיה היה מבטל בית המשפט פסק דין סופי שאין עליו עוד ערעור). דוגמה לניסוח סעיפי הבוררות במסלולים השונים ניתן למצוא באתר משרדינו.
 

מסלול ערעור משפטי
מסלול הערעור השני זכה לכינוי "ערעור משפטי" ומאפשר ערעור ברשות בית המשפט. מסלול זה ייכנס לתוקף בהתקיים שלושה תנאים מצטברים:
 

  • הבורר נדרש בהסכם הבוררות לבסס את הכרעתו על הדין המהותי ו;

  • הצדדים קבעו בהסכם הבוררות כי פסק הבוררות ניתן לערעור במקרה ונפלה בו טעות


יסודית ביישום הדין שיש עמה כדי לגרום לעיוות דין ו;

  • נקבע בהסכם הבוררות כי הערעור יהא ברשות בית המשפט;


באותו מעמד יהיו רשאים הצדדים לטעון בנוסף, אם ירצו בכך, טענות לביטול פסק הבוררות לפי כל עילות הביטול המנויות בסעיף 24 לחוק הבוררות.
עיון בהוראות התיקון לחוק מלמד על ההבדלים המרכזיים בין שני מסלול הערעור כמפורט בטבלה הבאה:











































הקריטריון מסלול ערעור משפטי מסלול ערעור פרטי
חובת הנמקה קוגנטית בערכאה ראשונה ובהכרעת הבר"ע קוגנטית בערכאה ראשונה, ברירת מחדל הסכמית בערכאת ערעור
הליך ערעור תנאים מצטברים:
1.הערעור כפוף לרשות בית המשפט;
2.טעות יסודית ביישום הדין;
3.הטעות גרמה לעיוות דין;
 
ערעור בזכות – עילת הערעור גמישה ומאפשרת תיקון טעויות יסודיות אשר נפלו בפסק הבוררות ונוגעות למהות הסכסוך בין הצדדים.
הליך ביטול עילות הביטול לפי סעיף 24 עומדות כולן למבקש בדיון מאוחד בבר"ע אפשריות לפי סעיף 24 לחוק הבוררות ע"פ עילות 9 ו – 10 בלבד
חובת ניהול פרוטוקול חובה קוגנטית בערכאה הראשונה וכן בהליך בר"ע על הבורר בערכאה ראשונה או ערעור לנהל פרוטוקול, אלא אם כן פטרו אותו הצדדים מכך. ואולם, ללא פרוטוקול בערכאה ראשונה לא יהא ניתן לקיים הליך ערעור.
מהו פסק הבוררות פסק הבוררות בערכאה הראשונה פסק הבוררות בערכאה ראשונה אם לא הוגש ערעור;
הוגש ערעור – פסק הבוררות בערכאה הראשונה בכפוף ובהתאם להכרעת ערכאת הערעור;
סעיף 22 לחוק (ט.סופר) מתקיים בהתייחס לפסק הבוררות בערכאה הראשונה מתקיים החל ממועד מתן פסק הבוררות
המותב שופט אחד בבית המשפט המוסמך ערכאת ערעור פרטית

עד לתיקון מס' 4 לחוק הבוררות בית המשפט אשר היה מוסמך לדון בבקשות אלה היה בית המשפט המחוזי, אלא אם כן הסכסוך הופנה לבוררות על ידי בית משפט אחר. ואום, החל מתיקון מס' 4 שנכנס לתוקף במהלך שנת 2018 על המבקש לפנות לבית המשפט שהיה מוסמך לדון עניינית בתיק, אילו התובענה היתה מוגשת לבית משפט. רוצה לומר, תובענה כספית למשל עד לסך של 2,500,000 ₪ לבית משפט שלום ומעל לכך לבית המשפט המחוזי, סכסוכי אחים לבית משפט לענייני משפחה ברמה העקרונית וכיו"ב. כלל זה נכון לא רק באשר לבקשה לביטול פסק בוררות שכן תיקון מס' 4 שינה את הגדרת "בית המשפט" בחוק מבית המשפט המחוזי ל" בית המשפט המוסמך לדון, לפי כל דין, בעניין שהוסכם למסרו לבוררות."
לפי תיקון מס' 3 יש להגיש את הערעור תוך 45 יום ממועד המצאת פסק הבוררות לידי הצדדים, אלא שאם הצדדים לא הגיעו לידי הסכמה על זהותו עומדים לרשותם 45 יום בלבד (ממועד המצאת פסק הבוררות לידיהם) להגיש בקשה למינוי בורר לערעור. אם לא פעלו כך, משמעות הדבר כי אופציית הערעור נזנחה. מכאן החשיבות המהותית שכן אי הקפדה על לוח הזמנים עלולה לעלות ביוקר, בהליך הערעור עצמו. כמובן שמדובר רק במקרים בה חל תיקון מס' 2 ,היינו, שהצדדים הסכימו מראש על הליך ערעור.
כן ראה בלינק הבא באתר
דברו איתנו

054-2603000