זכיינות

הזכיין הוא הגורם הרוכש מהחברה המזכה את הזיכיון, הרכישה מתבצעת בתמורה לתשלום ובהבטחת תמלוגים/עמלות/אחוזים למזכה, בד"כ חברה או שותפות, זאת בהתאם לחוזה הזיכיון.  הזכיין נהנה ממוניטין היצרן/המזכה שלא היה בידו ליצור אותו בעצמו והיצרן נהנה מעמלות וגם ממכר הסחורה לזכיין ברווח תוך כדי ביסוס יחסים מתמשכים, הכל בהתאם לתנאי ההסכם. הסכם הזיכיון הוא בבחינת הסכם משפטי לכל דבר ועניין המגדיר ומעצב את הזכויות והחובות של הצדדים החתומים לו.

בכך מאפשר הסכם הזיכיון ליצור שילוב בין היזם המעוניין בהשקת סניף מסחרי ושימוש חוקי במותג מסחרי מבוסס ובין המזכה בעלים של המותג המעוניין ברחבת פעילותו תוך יישום סטנדרטים גבוהים וניהול מרוכז.

שילוב זה נחשב לשיטה בטוחה יחסית שכן על היזם/זכיין יש פיקוח מצד המזכה, חברה גדולה יותר וזו מצדה נפרשת על פני פלח שוק ונתח גיאוגרפי בקנה מידה רחב, ללא השקעות מיוחדות וגבוהות מצדה.  למזכה יש כוח רב מול ספקים והוא עשוי לזכות למחירים אטרקטיביים. מעבר לכך, הוא מחזיק נוסחות ייחודיות כדוגמת תפריטים או מוצרים אחרים.

פערי הכוחות עצומים, שכן בעוד שהזכיין מחויב להעביר אחוז מסוים מההכנסות אל החברה המזכה, הרי שכמעט תמיד נטל נשיאת החובות וההוצאות של העסק רובץ על כתפיו של הזכיין בלבד מבלי שהחברה המזכה מעורבת בכך. לכן, לניהול שמא ומתן מסחרי ומשפטי אשר ישמור על הזכיין ויהיה הוגן כלפיו חשיבות מכרעת. במקום בו הכוחות בלתי מאוזנים עלול הזכיין למצוא עצמו מתקשה לקיים את הזיכיון ולכך עלולות להיות השלכות קשות.

• התחשבנות כספית;
• דיווחים של הזכיין למזכה;
• שילוב סחורות בלתי מורשות מטעם המזכה;
• תחרות ובלעדיות למול זכיינים אחרים;
• תקופת הזכיינות והיקפה;
• יחסים במשולש של המזכה – זכיין וקניון בו מתקיימת הפעילות;
• זכות להקמת סניפים נוספים;
• רכישות מן המזכה בלבד;
• פעילות עצמאית אם בכלל של הזכיין;
• לוח זמנים;
• מבצעים;
• מדיניות העלאת מחירים;
• פרשנות סעיפי הסכם הזכיינות;