אישור פסק הבוררות מהווה למעשה הליך פרוצדוראלי. במידה ואין התנגדות של הצד שכנגד הוא עשוי להיות הליך פשוט יחסית. אם צפויה התנגדות של הצד שכנגד לאכיפת פסק הבוררות הופך הליך אישור פסק הבוררות להליך טקטי משפטי מן המדרגה הראשונה המחייב היערכות משפטית נבונה, "סוף מעשה במחשבה תחילה". במקרים בהם הוגשה בקשה לביטול הפסק הרי שיש לשקול היטב, לנוכח הוראות הדין כיצד
נכון להגן על פסק הבוררות ולגרום לאישורו.
אישור פסק הבוררות מאפשר את אכיפתו ברשות האכיפה (ההוצאה לפועל). אישור פסק הבוררות מקנה לפסק הבוררות מעמד של פסק דין של בית משפט,
פרט לערעור. מדוע? הסיבה היא כי בדרך כלל לא ניתן לערער כלל על פסק בוררות. פסק הבוררות סופי ומחייב. יחד עם זאת, במקרים בהם הצדדים הסכימו מראש על הליך ערעור על פסק בוררות, הרי שלא ניתן להגיש בקשה לאישור פסק הבוררות, אלא אחר שמועד הערעור חלף, או שהליך הערעור מוצה.
סעיף 23 לחוק הבוררות קובע:
אישור פסק בוררות
- (א) בית המשפט רשאי, על פי בקשת בעל-דין, לאשר פסק בוררות; אושר הפסק – דינו לכל דבר, פרט לערעור, כדין פסק-דין של בית המשפט.
(ב) לא ייזקק בית המשפט להתנגדות לאישור פסק בוררות אלא בדרך בקשה לביטולו או במסגרת ערעור על פסק הבוררות לפי סעיף 29ב.
בעל דין המעוניין להתנגד לפסק הבוררות יכול לעשות זאת בדרך כלל ב – 2 דרכים:
- למצות הליך ערעור על פסק הבוררות, אם הוסכם על הליך ערעור לפי סעיף 21א או 29ב לחוק מראש.
- לבקש לבטל את פסק הבוררות, לתקנו או להשלימו לפי סעיף 24 לחוק.
יש לשים לב כי הסכמה להליך הערעור בפני בורר לפי סעיף 21א לחוק מצמצמת מאד את המקרים בהם ניתן לבקש לבטל את פסק הבוררות. סעיף 24 לחוק הבוררות מונה 10 מקרים בהם ניתן לבטל את פסק הבוררות. במידה והוסכם על הליך ערעור בפני בורר, דבר שיש לדעתי לברך עליו, ניתן לבקש את ביטול
פסק הבוררות רק לפי סעיפים 24(9) ו 24 – (10).
הדרך והמועד להגשת בקשה לאישור פסק בוררות
תקנות סדרי הדיון בבוררות מסדירות את דרך הגשת הבקשה לאישור פסק בוררות:
"8. בעל דין הרוצה באישור פסק בוררות על ידי בית המשפט, יגיש בקשה על כך בצורת הודעה, ערוכה לפי טופס 3 שבתוספת, ויצרף עותק של פסק הבוררות חתום על ידי הבורר ומספר העתקים נוספים כמספר המשיבים לשם המצאה לכל משיב."
המועד להגשת אישור פסק הבוררות לא קבוע בהוראות הדין. לדעתי, זאת משום שבנקודת המוצא יש להניח כי הצדדים יקיימו את פסק הבוררות, ללא צורך בהתערבות בית המשפט. יחד עם זאת, על הגשת בקשה לאישור פסק בוררות להיעשות תוך זמן סביר, ובוודאי מן המועד בו היה בידי בעל הדין להבין כי אישור פסק הבוררות חיוני. ככל שהזמן שחלף ממועד פסק הבוררות יהיה ארוך יותר, קיים סיכון כי בית המשפט יעשה שימוש בסמכותו שלא לאשר את פסק הבוררות.
לא ניתן להתייחס להתייחס לנושא אישור פסק הבוררות מבלי להתייחס במעט לעניין ביטול פסק הבוררות.
סעיף 27 לחוק הבוררות קובע את המועדים להגשת בקשה לביטול פסק הבוררות. יש לשים לב כי במידה ובקשה לביטול פסק בוררות נדחתה, יאושר פסק הבוררות באופן אוטומטי.
מיום 5.5.1985
תק' תשמ"ה-1985
ק"ת תשמ"ה מס' 4800 מיום 5.5.1985 עמ' 1212
- המשיב רשאי להתנגד לאישור פסק בוררות בדרך בקשה לביטולו, תוך שבעה ימים חמישה עשר ימים מיום שהומצאה לו ההודעה האמורה בתקנה 8, ובלבד שלא יאחר מן המועד הקבוע בסעיף 27 לחוק; לא התנגד כאמור, יאשר בית המשפט או הרשם את הפסק
ואין צורך לשמוע את בעלי הדין.
המועד להגשת ביטול
- (א) לא ייזקק בית המשפט לבקשת ביטול שהוגשה כעבור ארבעים וחמישה יום מיום מתן הפסק, אם ניתן בפני המבקש, או מהיום שנמסר למבקש, על ידי הבורר או על ידי בעל-דין, העתק הפסק, אם ניתן שלא בפניו; בית המשפט רשאי להאריך את התקופה האמורה,
אף אם כבר עברה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, ובכל מקרה שהוגשה בקשה לאישור של פסק בוררות-חוץ.
(ב) היתה פניה לבורר לפי סעיף 22, תתחיל התקופה של ארבעים וחמישה יום מהיום שהבורר החליט או צריך היה להחליט בפניה;
ובבקשת ביטול על פי העילה האמורה בסעיף
24(10) – מהיום שנתגלו העובדות המשמשות יסוד לבקשה.
(ג) לא ייזקק בית המשפט לבקשת ביטול שהוגשה אחרי שפסק הבוררות אושר.
(ד) המועדים האמורים בסעיף קטן (א) לא יחולו על בקשת ביטול על פי העילה האמורה בסעיף 24(1) והוראות סעיף קטן (ג) לא יחולו על בקשת ביטול על פי העילה האמורה בסעיף
24(10)."
בעניין ביטול פסק הבוררות מתייחסת גם תקנה 10 לתקנות סדרי הדין בהליך הבוררות:
ביטול הפסק
- המשיב רשאי להתנגד לאישור פסק בוררות בדרך בקשה לביטולו, תוך חמישה עשר ימים מיום שהומצאה לו ההודעה האמורה בתקנה 8, ובלבד שלא יאחר מן המועד הקבוע בסעיף 27 לחוק; לא התנגד כאמור, יאשר בית המשפט או הרשם את הפסק
ואין צורך לשמוע את בעלי הדין.
