ככה לא מנהלים בוררות עסקית!
עו"ד רונן סטי, חבר בית הדין הבינלאומי לבוררות של ה – ICC
בית המשפט המחוזי מרכז החליט ביום 15.4.12לבטל פסק בוררות שניתן באוקראינה נגד חברה ישראלית אחר שהבורר מטעמה חשש לחייו ולשמו הטוב בשל התנהלות חמורה של מוסד בוררות מקומי
חברת ויואנס הישראלית התקשרה בתחילת שנות האלפיים עם האגף לאספקת משאבים של משרד הפנים של ממשלת אוקראינה בהסכמים לאספקה והתקנה של ציוד מתקדם לייצור דרכונים. אחר שסיפקה לטענתה שירותים, טכנולוגיות וציוד בשווי של יותר מ – 4 מיליון דולר הגיש האגף של משרד הפנים תביעה למוסד הבוררות האוקראיני, ה – ICAC(International Commercial Arbitration Court at the Ukrainian Chamber) באמצעותה ביקש לבטל את ההסכם שנחתם בשל חוסר סמכות. כמקובל בבוררויות בינלאומיות רשאי כל צד למנות בורר מטעמו וצוות הבוררים ממנה יו"ר. בבוררויות בינלאומיות גם מקובל כי יו"ר ההרכב יהיה ממדינה שאינה אחת מן המדינות של הצדדים, במקרה הזה, אוקראינה או ישראל. אלא שכבר משלבי הבוררות הראשונים ועד לסיומה המכריע התנהלו ההליכים בדרך אשר קיפחה את הצד הישראלי עד כדי חשש של הבורר מטעמה, ד"ר דלפיוס מאוסטריה, לחייו, דבר שהביא אותו לחתום על פסק בוררות שאינו מקובל עליו. כך, מוסד הבוררות מינה יו"ר הרכב שהנו אזרח אוקראיני מבלי לאפשר לבוררים מטעם הצדדים להסכים על המינוי ולמעשה מינויו היה בניגוד לחוק האוקראיני, ההחלטות בבוררות התקבלו על פי דעתו של מזכיר המוסד לבוררות באופן שנשללה מן הבוררים העצמאות השיפוטית. השיא היה כאשר הטיח מזכיר המוסד בפני הבורר מטעם ויואנס בחדרו ובנוכחות הבוררים האחרים כי הוא בילה את הלילה הראשון עת נחת באוקראינה יחד עם נציג ויואנס ועם בחורות בדירה פרטית ואם ימשיך הבורר מטעם החברה הישראלית לעמוד על דיעותיו הוא יחשוף צילומים מביכים. בית המשפט קיבל את עמדת ד"ר סלפיוס כי הואיל ולא היה נציג של המוסד שיכול היה לאסוף אותו משדה התעופה בשעת חצות הוא יצר קשר עם עורך הדין של החברה הישראלית שהיה היחיד שהכיר, בבקשה לסדר לו הסעה. אחד מעורכי הדין הגיע בעצמו דבר שהפתיע אותו והביא אותו למלון. שם, חוץ משתיית בירה קצרה עליה שילם מטעמי נימוס ד"ר סלפיוס הוא הלך לישון בחדרו לבד.
עוד טען הבורר סלפיוס כי בהמשך הבוררות הוא נדרש לקבל החלטה לטובת הצד שכנגד ולפרסמה ומשהתנגד לכך נחרצות התערב המזכיר שוב ואמר לו כי אם ימשיך לעשות צרות הוא לא יודע מה יקרה אם ירצה לעזוב את המדינה. בשלב זה נשבר הבורר שחש מאוים והפסיק להתווכח למרות ששום דבר לא נידון בין הבוררים אפילו לא היבטים חוקיים. היו"ר החליט והבורר השני הסכים על פסק הבוררות. לאחר זמן מסוים נתפרסמה החלטה זו בניגוד לדעתו החולקת של ד"ר סלפיוס.
כך בוטל ההסכם בבוררות הראשונה. לאחר מכן הגיש האגף תביעת בוררות שניה באותו מוסד להשבת מיליון $ ששילם לחברה הישראלית. החברה הישראלית לא הסכימה לקחת חלק בהליכי הבוררות לאור הניסיון שלה ופסק בוררות ניתן נגדה. בקשתה של ויואנס לבית המשפט לערעורים של קייב לביטול פסק הבוררות הראשון נדחתה כמו גם ערעור על החלטה זו לבית המשפט העליון של אוקראינה. תביעה לבית המשפט לעניני מסחר בעיר קייב לפיצויים בסך של 20 מיליון דולר לערך כנגד האגף ומשרד האוצר נדחתה, כך גם הערעור לבית המשפט המסחרי לערעורים ולבית המשפט המסחרי הגבוה ואף לבית המשפט העליון. כל כך הרבה הליכים בלא תוצאות מעלות שאלות קשות לדעתי בדבר חריצת גורלה של החברה הישראלית בשל היותה חברה זרה.
בישראל ביקש האגף לאכוף את פסק הבוררות לפי אמנת ניו יורק עליה חתומות ישראל ואוקראינה. טענות החברה הישראלית התקבלו ובית המשפט המחוזי במחוז מרכז ביטל את פסק השני הבוררות וקבע כי הוא מתנגד לאכיפה בישראל של פסק הבוררות הראשון תוך ביקורת שיפוטית קשה על מהלכי הבוררות. השופט בנימין ארנון קובע כי עד כדי כך היתה חמורה ההתנהלות בבוררות שויואנס נהגה כדין כשהחליטה שלא להתייצב לדיון בפני ה – ICAC בבוררות השניה. משפטית לדעתי, ספק אם ניתן לבטל פסק בוררות שניתן בחו"ל אשר מוגדר "פסק בוררות חוץ" אך מכל מקום ברור כי לא היה מקום לאפשר את אכיפתו בישראל. הדבר עומד בניגוד לשיקולי הגינות מסחרית וכללי צדק טבעי במשפט כמעט בכל מדינה ובוודאי בישראל.
המסקנה החשובה העולה מתרחיש האימים הזה היא שכאשר קובעים כי הבוררות תתקיים במוסד בוררות בינלאומי חשוב מאד להקפיד על בחירת מוסד מהימן. קיימים מספר מוסדות מובילים בתחום כדוגמת בית הדין הבינלאומי לבוררות של ה – ICC בפריז, ה – LCIA בלונדון וה – AAA בארה"ב. ישנם מוסדות נוספים רבים באיכות גבוהה אך חברה אשר מתקשרת עם מוסד במקום החברה עמה היא מתקשרת בהסכם ולא בודקת אותו היטב עלולה למצוא מתרסקת ותחושה זו בוודאי היתה למנהלי ויואנס ועורכי דינה באוקראינה. ב –ICC לדוגמה אין סיכוי שהיה קורה אירוע שכזה מאחר וקיים פיקוח הדוק בינלאומי על הליכי הבוררות. נוסף לכך, חייב כל פסק בוררות לקבל את אישור בית הדין טרם יציאתו לאור. בית הדין בודק את הטיוטה בהרכב של 3 או עשרות חברים ממדינות שונות. אין סיכוי בעולם שהתנהלות כזו היתה עוברת, נהפוך הוא היא היתה נגדעת במלוא העוצמה. מן הראוי ליישם מסקנה זו על רקע ביטול הסכם אספקת הגז עם מצרים והתקשרויות שונות עם מדינות שונות במיוחד במזרח אירופה. גם אם המוסדות המקומיים טובים, עדיף לקבוע סעיף בוררות במוסד בינלאומי ואם אין ברירה, יש לבדוק היטב את המוסד המקומי עליו עומד הצד החזק על מנת שלא להימצא בתרחיש ויואנס.
בימים של עצמאות יש לזכור כי שמירת העצמאות השיפוטית היא תנאי הכרחי להצלחת הבוררות.
