בוררות בינלאומית ב- ICC

בית הדין הבינ"ל של ה – ICC נמנה על 3 המוסדות הבוררות הבינ"ל המובילים בעולם, אם לא המוביל שבהם. בשנת 2016 נפתחו כ – 1,000 תיקים חדשים בבית הדין, בהם היו מעורבים כ – 3,099 צדדים מ – 137 מדיניות. במהלך 2016 מונו 1,411 בוררים מ – 76 לאומים שונים. מדובר בהיקף עצום של פעילות בה מוכרעים סכסוכים עסקיים בינ"ל בתחום התשתיות, נדל"ן, השקעות בינ"ל, אנרגיה, תוכנה ועוד רבים. מאז שנת 2007 פעיל עורך הדין סטי במוסדות ה – ICC בישראל ובפאריז. בכלל זאת כיהן כ – 4 שנים כנציג ICC ישראל בהנהלת בית הדין בפאריז האחראית, בין היתר, על אישור טיוטות פסקי בוררות (כלל 33 לכללי הבוררות של ה – ICC) ועל עניינים שונים בעלי משמעות רבה. במהלך השנים הוציא לאור את הספר היחיד על בוררות בינ"ל ב – ICC בשפה העברית (2009) וכן תרגם 3 מהדורות כללי בוררות ICC לשפה העברית: 1998, 2012 ו – 2017 (פרסום יראה אור בשנת 2019). משרדנו מקדיש את עיקר פעילותו לתחום הבוררות המסחרית והבינ"ל, הן לניהול והן לייצוג לקוחות בהליכי בוררות.

לשכת המסחר הבינלאומית מקיימת פעילות בישראל מזה עשרות בשנים. משרדי עורכי דין וחברות מסחריות בולטות לוקחות חלק בפעילותה כאן ובחו"ל.
בנוסף לו יש להערכתי 2 מוסדות בעלי מוניטין בינלאומית גבוה והם:
1. The LCIA – London Court of International Arbitration
2. The AAA – American Arbitration Association
ניהול הליכי בוררות בבית הדין של ה – ICC מחייב הסכמה בכתב. הדרך המקובלת הנה שילוב סעיף בוררות ICC בחוזה ההתקשרות שבין הצדדים. ניהול בוררות בינלאומית ב – ICC מחייב שליטה מלאה בכללי הבוררות ובדיני הבוררות הבינלאומית. המחיר של אי הגשת בקשה במועד עלול להיות קריטי. יחד עם זאת, ההצלחה מתחילה בניסוח נכון של סעיף בוררות שיכול לעיתים להכריע את הבוררות עוד בתחילתה. להלן מספר נקודות מהותיות בניסוח שכזה. ברי כי אין באלו להשלים את מסת הידע הנדרשת לבחינת כלל ההיבטים אך יש בה כדי לתת טעימה חשובה. מניסיוני מצאתי כי במקרים רבים ניסוח סעיפים בוררות, לרבות שבעת הפניה למוסדות בוררות שונים מנוסח באופן כושל, לעיתים כנגד הכללים עצמם ובאופן העלול לגרום לנזק הפיך. כמובן שגם להתנהלות נכונה בהליך הבוררות עצמו משמעות מכרעת.

ניהול סכסוך בינ"ל בבוררות הכרחי מטעמי אכיפה אפקטיבית
ה"בחירה" בהליך הבוררות בינ"ל היא הלכה למעשה צורך של ממש בשונה מן המצב בסכסוך מקומי פנים ארצי. חברות אשר יימנעו מלכלול סעיף בוררות ויישוב סכסוכים בהסכם התקשרות מסחרי בינ"ל ימצאו עצמם מתדיינים בבתי משפט במדינות זרות בדרך כלל, דבר אשר כרוך בהוצאות עתק, חוסר וודאות והתמודדות עם דין זר. התדיינות נוקשה ולעיתים אף עוינת. לא רק זאת, במקרה הטוב ביותר תצליח החברה לנהל את המשפט בישראל, אלא שאז, גם במקרה של זכיה, הדרך לאכיפת פסק הדין מול חברה זרה כמעט בלתי אפשרי בדין הבינלאומי כיום. פסק הדין בישראל לא יספק את "הסחורה" הנקובה בו; פסק דין במדינה זרה מחייב התנהלות כמעט בלתי אפשרית בדין זר, סדרי דין זרים, מדינה זרה וצד יריב. אז מה עושים?
הבוררות, לעומת זאת, מאפשרת לצדדים להסכים על מנגנון ידידותי באופן יחסי בהרבה, מאוזן ובכלל זאת להחליט מה הדין שיחול, היכן תתנהל הבוררות, מה יהיה מספר הבוררים בדר"כ וכן מה יהיו הכללים הדיוניים אותם יפעיל הבורר לצורך ניהול והכרעת הסכסוך.

הדבר החשוב ביותר לזכור הנו כי על פי אמנת ניו יורק להכרה ולאכיפה של פסקי בוררות חוץ משנת 1958 פסק בוררות אשר ניתן בהליך בוררות בינ"ל ניתן לאכיפה בכ– 150 מדינות, דבר שאינו אפשרי כאשר מדובר בפסק דין הניתן בבית משפט זר, אלא אם כן קיימת אמנה ספציפית המאפשרת זאת, אחרת מדובר במסע משפטי מפרך. ישראל חתומה על 4 אמנות כאלה מה שהופך את אופציית בית המשפט לכמעט בלתי רלבנטית. לעומת זאת, בעת שהוכרע הסכסוך מחוץ לישראל ניתן לאכוף אותו כמעט בכל מקום מוכר בגלובוס כנגד הצד שכנגד (ואם ניתן בישראל הרי שניתן לאכוף אותו בהתאם לאמנת ניו יורק מחוץ לישראל ו/או לאשר אותו כפסק דין בישראל ולאכוף אותו כפסק דין כאן).

ניסוח נכון של סעיף בוררות ICC
חוברת כללי הבוררות של ה –ICC כוללת נוסח סעיף סטנדרטי למעוניינים בהכרעת הסכסוך בבית הדין הבינלאומי לבוררות. כללי הבוררות של ה – ICC במהדורות 1998, 2012 וכן 2017 האחרונים תורגמו על ידי עו"ד רונן סטי בשיתוף ICC ישראל לשפה העברית. מהדורת כללי הבוררות משנת 2017 צפויה לצאת בשנת 2018. ישנה משמעות רבה למועד חתימת סעיף הבוררות בו הוחלט בין הצדדים על בוררות ICC. במועד מסוים חלים מנגנונים מסוימים ובמועד אחר הם אינם חלים. ישנה גם אפשרות להחריג כללים מסוימים. עם תיקון הכללים בשנת 2017 נכנסו לתוקף גם כללי ההליך המואץ בסכסוכים עד 2,000,000$ החלים באופן אוטומטי וחשוב לדעת ליישם אותם באופן נבון.

Arbitration
“All disputes arising out of or in connection with the present contract shall be finally settled under the Rules of Arbitration of the International Chamber of Commerce by one or more arbitrators appointed in accordance with the said Rules.”

ובתרגום (נוחות) לעברית:
__________
סעיף בוררות ICC סטנדרטי
"כל הסכסוכים הנובעים מהחוזה נוכחי או בקשר לחוזה הנוכחי ייושבו באופן סופי על פי כללי הבוררות של לשכת המסחר הבינלאומית על ידי בורר אחד או יותר שמונו בהתאם לכללים שלעיל."
___________

ובהמשך דברי ביאור מאת ICC במהדורת הכללים לשנת 2017 (בתרגום נוחות לעברית מתוך קובץ הכלים אשר יראה אור בעברית בשנת 2018):
הצדדים רשאים להתאים את סעיף הבוררות לפי נסיבותיהם הספציפיות. לדוגמה, הם רשאים לקבוע את מספר הבוררים, בהינתן שכללי ה-ICC כוללים הנחת יסוד לטובת בורר יחיד. בנוסף, ייתכן ויהיה רצוי מבחינתם לקבוע את מקום הבוררות, שפת הבוררות והדין המהותי הישים. כללי הבוררות של ה-ICC אינם מגבילים את בחירתם החופשית של הצדדים לעניין מקום ושפת הבוררות או לעניין הדין החל על החוזה.
כאשר מאמצים את סעיף הבוררות, יש לתת את הדעת ולהימנע מנטילת כל סיכון של משמעות לשתי פנים. ניסוח שאינו בהיר יגרום לחוסר וודאות ויעכב ואפילו ימנע או יביא לפשרה בהליך יישוב הסכסוך.
הצדדים צריך להביא גם בחשבון גורמים אשר עלולים להשפיע על אפשרות האכיפה של סעיף הבוררות בהתאם לדין החל. אלה עשויים לכלול דרישות מנדטוריות מחייבות במקום הבוררות ובמקום וכן במקומות הצפויים לאכיפתו.

כללי הבוררות עצמם מופיעים באתר האינטרנט של לשכת המסחר הבינ"ל בכתובת
http://www.iccwbo.org. וכן תרגום נוחות לעברית בעריכת עוה"ד רונן סטי ו – ICC – ישראל.

ראוי גם לציין את ההתייחסות בכללי הבוררות 2012 בעניין זה לפיה
צדדים המעוניינים שלא להסתייע במנגנון בורר החירום המופיע בכללי הבוררות בגרסתם משנת 2012 ובהמשך בשנת 2017 חייבים לציין זאת במפורש על דרך התוספת כי "ההוראות בעניין בורר חירום לא ייושמו". לדקויות אלו משמעות מכרעת במיוחד בעת ניהול בוררות ICC ומעבר לסעיף הבוררות.
יש לציין כי לצד בית הדין פועל המרכז הבינ"ל ליישוב סכסוכים של ה – ICC, ה – The ICC International Centre for ADR שהנו גוף אדמיניסטרטיבי הפועל ליישומם של הליכי גישור ואחרים לצד הליך הבוררות הבינ"ל. באופן זה מציעה כיום לשכת המסחר הבינלאומית קשת של כללים לפתרון סכסוכים נוסף להליך הבוררות וכן אפשרויות של ניסוח סעיף יישוב סכסוכים תלת שלבי הכולל הליכי משא ומתן, גישור ובוררות בהתאם לקביעת הצדדים בחוזה ההתקשרות.

נקודות ליבה:
הסכמת הצדדים על הנושאים הנ"ל וניסוחם כבר בסעיף הבוררות עשויה לייתר בזמן אמת חוסר וודאות ומחלוקות מיותרות. לנושאים הנ"ל קיימת לעיתים חשיבות קריטית. להלן מספר נקודות בהתייחס לכל אחד מן הנושאים הנ"ל:

1. הדין החל על החוזה
ככל שישכיל צד ישראלי לקבוע כי הדין אשר יחול על החוזה יהא הדין הישראלי, כך הוא יוכל לחסוך הוצאות עתק בשכירת שירותיהם של עורכי הדין זרים. לא פעם העלויות שלהם גבוהות בהרבה מהעלויות המקובלות של עורך הדין בישראל. לעיתים, כאשר נקבע הדין הזר ניתן לשלב ייצוג של עורך דין ישראלי עם ייעוץ של עורך דין בדין הזר, דבר שיש בו כדי להקל על ההוצאות.

2. מספר הבוררים
על פי כללי בוררות ICC הבוררות תוכרע על ידי בורר אחד או שלושה בוררים. אם הצדדים לא נקבו במספר הבוררים, ימנה בית הדין בורר אחד, למעט מקרים הם יתרשם בית הדין שהסכסוך מחייב מינוי של 3 בוררים. למינוי של 3 בוררים יתרון מסוים כי כל אחד מן הצדדים רשאי למנות בורר אובייקטיבי מטעמו זאת בצד חיסרון הכרוך בעלויות גבוהות בהרבה ממימון עבודתו של בורר אחד. נסיבות בהן ימנה בית הדין 3 בוררים תלויות בהיקף הסכסוך וכן במורכבות שלו, או לעיתים מיהות הצדדים כדוגמת מעורבותה של מדינה כבעל דין. בשורה התחתונה לחברות ישראליות יש עדיפות בדרך כלל לבורר אחד מטעמי כלכליים. הדבר מחייב ביטוי מפורש בסעיף הבוררות.
יש לציין כי גם שיקולים שונים בבחירת זהות הבורר, הלאום שלו, ניסיון בבוררות ICC וכיו"ב מחייבים בחינה מראש. מינוי הבורר משליך גם הליכים שונים שהיריעה קצרה מלדון בהם. לעיתים מדובר במועד קריטי.

3. מקום הבוררות
למקום הבוררות משמעות רבה, לרבות במישור המשפטי. פסק הבוררות כמו גם הליך הבוררות כפופים משפטית לטריטוריה המשפטית בה מתנהל ההליך. כך לדוגמה, אם בדוגמה מתנהל הליך הבוררות בישראל, הוא כפוף פרוצדוראלית לדיני הבוררות כאן. למשל, זימון עד המצוי בישראל מאפשר שימוש באמצעי אכיפה עד לצו הבאה. בית המשפט בישראל יהיה זה המוסמך בכל הקשור לאישור או לביטול פסק הבוררות. אם לדוגמה, יוכח כי הבורר לא נתן הזדמנות מי מהצדדים להשמיע טענותיו ולהעיד את עדיו, יכול ויבוטל פסק הבוררות לאור הקבוע בסעיף 24|(2) לחוק הבוררות. לעומת זאת, במדינות אחרות הכללים לאישור ולביטול פסקי בוררות שונים. כך גם הכללים למינוי ופסילת בוררים וכל כללים הקובעים את היקף סמכויות הבורר.

נוסף לכך, חשוב מאד כי הליך הבוררות יתנהל במדינה אשר חתומה על אמנת ניו יןרק להכרה ולאכיפת של פסקי בוררות חוץ משנת 1958 (ישראל חתמה בשנת 1959 וקבעה כלים ליישום אמנה זו בשנת 1974) שכן הדבר מאפשר אכיפה יעילה של הפסק בכ – 150 מדיניות מחוץ למדינה בה התנהלה הבוררות.

כלל נוסף לעניין זה הנו בחירת מדינה בה מתגוררים העדים, וכן מדינה בה ניתן יהא ניתן לאכוף את הפסק כלפי נכסים של הצד שכנגד ביתר קלות ושיקולים נוספים.
יש לציין כי מבחינת כללי הבוררות של ה – ICC ניתן אף להפריד בין מקום ניהול הדיונים (ה – The Hearings Location) ) ובין מקום הבוררות המשפטי '(Seat of Arbitration) תוך מתן ביטוי מפורa להבחנה ביניהם בסעיף הבוררות.

4. שפת הבוררות
די ברור כי למעט מקרה בו מדובר ב – 2 צדדים ישראלים עברית לא צפויה להיות שפת הבוררות. ואולם, בהחלט סביר ביותר לקבוע כי אנגלית תהא שפת הבוררות, אך הדבר מחייב ביטוי מפורט בסעיף הבוררות.

5. בורר חירום
כללי הבוררות בגרסת 2012 כוללים אפשרות מינוי בורר חירום למקרים דחופים המחייבים מינוי בורר אפילו קודם להגשת הבקשה למינוי בורר. היה וצדדים מעוניינים לסייג אפשרות זו הדבר חייב קביעת הסתייגות מפורשת כדוגמת זו המופיעה בחוברת כללי הבוררות:

בוררות ללא בורר חירום
"כל המחלוקות הנובעות מהחוזה נוכחי או בקשר לחוזה הנוכחי ייושבו באופן סופי על פי כללי הבוררות של לשכת המסחר הבינלאומית על ידי בורר אחד או יותר שמונו בהתאם לכללים שלעיל. ההוראות בעניין בורר חירום לא ייושמו. "
בית הדין אינו מציע רק הליכי בוררות, אלא מאפשר קשת של הליכים לפתרון הסכסוך וראוי לבחון אותם מקרוב באמצעות עורך דין הבקיא בתחום הבוררות הבינלאומית.
מניסיוני ניהול משא ומתן בסמוך אחר הגשת בקשת הבוררות עשוי לסיים לא פעם את הסכסוך בעלויות נמוכות בהרבה ובהצלחה רבה.

6. בוררות בהליך מואץ
ביום 1.3.2017 נכנסו לתוקף כללי הליך בוררות מואץ, Expedited Rules החלים על הליכי בוררות ICC בסכסוכים בהיקף של עד 2,000,000$. מבחינת הזווית הישראלית מדובר בשינוי מהותי ביותר שכן היקף תביעות שכזה נחשב בישראל להיקף נכבד. מקומו בבית משפט מחוזי כערכאה ראשונה.
מטרת התיקון היתה לאפשר בירור והכרעה מהירים יותר של הסכסוך. ואולם, בצד הזריזות הדיונית נדרשים הצדדים לעמוד בפני הליך דיוני השונה בתכלית מן המוכר והידוע: הליך בו הבורר רשאי לדוגמה להכריע בסכסוך אחר שנועץ בצדדים אף ללא ניהול ישיבות וללא ניהול חקירות נגדיות וכן אף ללא החלפת מסמכים.
עבור עורך הדין הישראלי מדובר במהפיכה של ממש. כיצד נערכים? ראה סקירת כללי בוררות ICC בהליך מואץ בלשונית "טור דעה" באתר משרדנו. ברי כי כל האמור לעיל הנו "טיפה בים" של מידע ואין להסתמך עליו, אלא בכפוף לייעוץ עם עו"ד מנוסה ובקיא בבוררות בינ"ל.

צור קשר

אודות

משרדנו מתמחה בייצוג לקוחות בהליכי בוררות עסקית, בינ"ל ובענף הבניה. עיון בפסקי הדין הניתנים בבתי המשפט בנוגע להליכי בוררות מלמד עד כמה הבנה מעמיקה בדיני בוררות מכריעה את הכף ולא די בהבנת התחום העסקי, תחום ליקויי הבניה, סכסוך שותפים, הפצה או סוכנות וכיו"ב. הדבר נכון גם כאשר מדובר בבוררות בינלאומית בה הבנת כללי בית הדין לבוררות כדוגמת אלה של ה – ICC אשר יצאו במהדורה חדשה בשנת 2012 או של ה – LCIA תכריע את סיכויי התיק, לעיתים במידה גדולה יותר מאשר הדיון בתחום המסחרי בו חלוקות דעות הצדדים.

מאמרים בנושא

עו"ד רונן סטי +פורסם בכלכליסט 19.10.17

עוד

לנצח את הסכסוך מחוץ ובין כתלי בית המשפט

מרצה: עו"ד רונן סטי, רונן סטי ושות' – לחץ להרחבה ל …

עוד

במקרה לא הכנותי מראש

עו"ד אריק שרבי מצ"ב מאמרו של עו"ד אריק שרבי , שפור …

עוד

בוררות הרופאים

עוד

צור קשר