סוכנות

סוכנות

הסוכן (ׁAGENT) הנו גוף המשמש לרוב כ"זרועו הארוכה", מעין חוליה מקשרת בין הספק או היצרן מחד לבין ציבור הלקוחות מנגד. להבדיל ממפיץ, הסוכן איננו יישות העומדת בפני עצמה, המוכר מוצרים בשם עצמו ו/או על חשבונו ו/או בעל סמכות לתמחר את המוצרים אותם משווק, כי אם משווקם בשם היצרן או הספק, שולחו, ובתמורה מופרשות לו עמלות.

דוגמה טובה לכך הינה סוכנות ביטוח.

 3 פרמטרים מאפיינים:

הסוכן כשלוח: מחד, הסוכן אינו עובד במובן של אדם המשתלב בעסקו או במפעלו של המעסיק ופועל מכוח הוראותיו אך גם אינו מתווך המפגיש בין צדדים לעסקה. הסוכן הוא שלוח במובן זה שבהתקשרות עם צד ג' הוא מייצג אדם אחר ופועל בשמו.

עצמאות הסוכן: עצמאות זו מקובלת לרוב במישור היחסים בין הסוכן לשולחו.

נדגיש כי עצמאות זו מוגבלת במהותה וכפופה לקיום חובות הסוכן כלפי שולחו. כך למשל, על הסוכן נאסר לפעול כ"סוכן כפול", היינו ככל וחפץ בייצוג אדם המתחרה בשולחו, מחויב הוא בהסכמת השולח המקורי, מכוח חובת הנאמנות, חובה מרכזית בדיני הסוכנות וההפצה ובכלל.

שליחות לתקופה ממושכת: חוזה סוכנות נתפס במהותו כחוזה ארוך טווח (חוזה יחס), במסגרתו מייצג הסוכן ופועל לטובת אחר כאמור. למען קיום השליחות ומילוי תפקידו כיאות, מקים הסוכן את מפעלו או שמפעיל מפעל שהיה קיים קודם לכן.

עד שנת 2012 למעשה לא היה חוק המסדיר את סוגית זכויות הסוכנים ולעיגון זכויותיהם בחקיקה ראשית מוסדרת, אשר עד אותה שנה נדרשו להיאבק בבתי משפט על זכויותיהם הבסיסיות והטבעיות בעת סיום "חוזה סוכנות".

בשנת 2012, כאמור, בין היתר בעקבות יוזמה ולחץ מצד לשכת המסחר (מחוז תל אביב והמרכז), נחקק חוק חוזה סוכנות (סוכן מסחרי וספק), התשע"ב-2012, אשר, בין היתר, הגדיר את מעמד הסוכן כדלקמן:

"סוכן מסחרי-מי שעיסוקו באיתור לקוחות או בפעילות, שמטרתם להביא להתקשרות בחוזה בין לקוח לספק בקשר לרכישת טובין המשווקים על ידי הספק;"

בעיקרו הנחיל החוק שני שינויים מרכזיים בענף, המהווים עוגן משמעותי לשיפור מצבם ולחיזוק מעמדם של הסוכנים בארץ, כפריצת דרך של ממש (זאת בכפוף למשך תקופת התקשרות מינימאלית של שנה ובתפוקה/היקף רווחים מצד הסוכן).

  • הספק יחויב במתן הודעה מוקדמת לסיום הסכם הסוכנות.
  • הסוכן יהא זכאי לפיצוי עבור פיתוח המוניטין והשוק שבנה עבור הספק ומוצריו.

נציין  כי סוגית זכויות הסוכן מוסדרת במרבית ארצות המערב בחוק ובאיחוד האירופי אף קיימת דירקטיבה המבססת את מעמדם של הסוכנים וזכויותיהם. דירקטיבה זו היא שהיוותה מקור השראה וביסוס לכינונו ויצירתו של החוק הישראלי במטרה ליישר קו עם העולם המערבי.

צור קשר