פתרון כלכלי של סכסוכים עסקיים בבוררות

על פי מחקר השוואתי שפורסם בישראל בשנת 2007 נדרש שופט בישראל לטפל בממוצע ב – 2,335 תיקים בשנה. בישראל נפתחים יותר ממיליון תיקים בבתי המשפט והיא הפכה להיות לאחת המובילות במבחני העומס השיפוטי. לשם השוואה שופט בנורבגיה נדרש ל - 61 תיקים בשנה, בפינלנד ל - 278 ובאיטליה הרובה אלינו נדרש כל שופט ל - 881 מדי שנה, כשליש מן העומס על שופט בישראל.

מבחן התוצאה טופח על פני בעלי הדין ופרקליטיהם: סכסוך המתנהל בבית המשפט עד להכרעתו המלאה מתנהל על פני שנים. כך, אם מוגש כתב תביעה בשנת 2012 עשוי להינתן פסק-דין בסיום התהליך המשפטי בשנת 2015 ואולי רק בשנת 2020. ישראל נהנית מקהילת שיפוט איכותית ביותר ברובה ולא עליהם רובצת האחריות לעומס השיפוטי עמו הם מתמודדים. החברה הישראלית מייצרת תוצאות עסקיות חסרות תקדים אך גם כמות סכסוכים עצומה. ניהול סכסוך מסחרי בבתי המשפט עשוי למצוא עצמו במקרים שונים לא כלכלי ובעייתי ביותר. אם יש לך סכסוך משפטי היום אתה מצפה לפתרון תוך חודשים. בעוד מספר שנים ייתכן כי אף תשכח על מה פרץ הסכסוך. בינתיים, אתה מפסיד עסקאות, הלקוח או הספק שלך הפך להיות יריבך והוא משתף ומתסיס לא פעם את חבריו להצטרף אליו, אתה נדרש לדווח על ניהול התביעה בדו"חות כספיים שונים, המתחרים נהנים מכך שאתה נשחק וההוצאות מצטברות.

"במקום לחפש את האשמים חפשו את התרופה" אמר הנרי פורד. התרופה נמצאת בפתרון סכסוכים מסחריים מחוץ לכותלי בית המשפט. רבים יודעים על קיומם של הליכי הגישור והבוררות למשל אך זאת רק ברמת ה"כותרת". הגישור הוא למעשה מו"מ המתנהל בסיועו של המגשר, צד שלישי שאינו מכריע בסכסוך. הבורר, לעומת זאת, הוא מעין "שופט" פרטי המוציא תחת ידיו את פסק הבוררות – זה יהפוך להיות פסק הדין.

יתרונו הגדול של הליך הבוררות הנו באפשרות של אנשי העסקים ועורכי-דינם לקבוע את הכללים לניהול מוצלח של הליך הבוררות. כללים אלו נחתמים במסמך הקרוי "הסכם בוררות". בוררים מקצועיים יכולים וגם צריכים לנסח יחד עם הצדדים הסכם כזה שיהפוך את ניהול הסכסוך לכלכלי, לעומת ההתדיינות בבית המשפט.

ניתן לנהל סכסוך כלכלי בבוררות: 1. לקבוע לוח זמנים מהיר הכולל את מועדי הדיון בבוררות עד להכרעתו. 2. לסכם עם הבורר מראש את התקופה שתידרש לו למתן פסק הבוררות. זו הופכת להיות התחייבות הבורר וכמי שאחראי על התהליך הוא בוודאי יעמוד בה ויחסוך לעצמו אי נעימות. 3. להגיש לבורר את כתבי הטענות עם כל המסמכים ותוך זמן קצר ומוסכם להשלים את ההליכים המקדמיים. 4. פסיקת הוצאות הבוררות תהיה על בסיס ריאלי. כך, אם זכית במלוא התביעה הרי יישא הצד שכנגד במלוא ההוצאות של הבוררות ותימנע גם הפרזה יתירה בהיקף התביעות שבבוררות.

הביקורת המרכזית על הליכי בוררות מתמקדת במקרה בו שגה הבורר, לדוגמה, התבלבל בין "מחזור" החברה לבין ה"רווח" שלה אך לא ניתן לתקן טעות זו כי בית המשפט לא משמש כערכאת ערעור. מדינות שונות בעולם כבר תיקנו את חוק הבוררות ומאפשרות ערעור על פסק בוררות. בישראל תוקן גם כן חוק הבוררות בהמשך ליוזמת פרי מחבר מאמר זה ביום 12.11.2008. מאז, ניתן לכלול בהסכמי בוררות אפשרות ערעור בפני בורר או בבית המשפט בכפוף לקבלת רשות מבית משפט. כמו כן תיקון חוק הבוררות קבע מפורשות כי על הבורר לנמק את פסק הבוררות, אלא אם כן הופטר מכך.

על כן, יום חתימת החוזה בו כולם חברים ומפרגנים זה לזה הוא המועד בו יש להסכים בגוף החוזה על סעיף יישוב סכסוכים אשר יפנה את הצדדים, אם וכאשר יפרוץ סכסוך ביניהם, להליכי בוררות חכמה ו/או גישור מקצועי ובכלל זה אף לנקוב בשמו של הבורר ו/או המגשר המבוקש. שילוב סעיף יישוב סכסוכים כי בעת סכסוך יתנהל מו"מ/גישור ואם לא יושג הסכם – הליך בוררות במתכונת חכמה יהפכו את ניהול הסכסוך לכלכלי. אפשר גם אחרת.

על משרדי עורכי-דין עשויים להיות נושאי הדגל ביישום הדרכים המוצעות לטובת פתרון הסכסוך.

 

צור קשר