פורום נאות

 

הפורום הנאות,   The Forum Convenienceהנו המבחן המכריע ביותר לעניין בית המשפט בו תתקיים ההתדיינות בין צדדים בסכסוך בינלאומי. לעיתים יש למבחן זה משמעות חשובה גם כאשר מדובר בבוררות בינלאומית בה לא הוסכם בין הצדדים על מקום הבוררות.

מבחן "הפורום הנאות" הנו מבחן מקובל בבתי משפט רבים בעולם ואינו שמור לבית המשפט הישראלי בלבד. אחד האינטרסים החשובים של בעל דין ישראלי הנו הגשת תביעה מוקדם ככל האפשר לבית המשפט בישראל על מנת ששאלה זו תתברר בפניו, טרם הגשת תביעה בחו"ל.

משרדנו עסק ועוסק בשאלות הפורום הנאות ובין היתר שכנע בסכסוך הפצה בינלאומי בו לא נערך הסכם בכתב כי הפורום הנאות לבירורו הנו בית המשפט בישראל. בסופו של יום היתה לכך משמעות מכרעת גם בהליך (בו הוכרחו נציגי החברה הזרה להתייצב בישראל) וגם בתוצאה – פסיקה לטובת הצד הישראלי.

המבחן המכריע לקביעת מי הוא הפורום הנאות הנו מבחן מירב הזיקות לקביעת הפורום הנאות. לעניין זה ראה בש"א (נצ') 2372/05, G+H SCHALLSCHUTZ נ' התכוף בע"מ, נבו, עמ' 17 סעיף 84):

 

"שיקול הדעת, אותו מפעיל בית המשפט, בהחלטה מהו הפורום הנאות לדיון בתובענה, מתבסס, בעיקרו, על "מבחן מירב הזיקות הרלוונטיות", לפיו, הפורום הנאות וה"טבעי" לדיון, הוא אותו בית משפט, אשר אליו מתנקזות מירב הזיקות המהותיות בתובענה המסוימת. כלומר, יש לבחון את מידת זיקתו של הנתבע הזר, ונסיבות הסכסוך המסוים, לישראל (רע"א  9141/00  Franz Lang נ' ירון מרכס, פ"ד נו(1) 118. להלן, "פס"ד מרכס")".

 

על מבחני בית המשפט ויישומו של מבחן הזיקות לצורך קביעת הפורום הנאות ראה לעניין זה ת.א (תל אביב) 25194-07, אסתר פערל סמט (סטריק) נ' SWISS LIFE AG, נבו עמ' 8-9):

 

"בחינת השאלה, האם הפורום הישראלי הוא הפורום הנאות לדון בתובענה נעשית באמצעות שלושה תתי- מבחנים: א. מהו הפורום המשפטי בעל "מרב הזיקות" בנוגע לסכסוך ב. מהן הציפיות הסבירות של הצדדים ביחס למקום ההתדיינות בסכסוך ג. שיקולים ציבוריים, מהו הפורום שיש לו עניין אמיתי לדון בתובענה (רע"א 7342/11 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' INCOMACS LTD., [פורסם בנבו] כבוד השופט נ' הנדל; רע"א 2737/08 ארבל נ' TUI AG, [פורסם בנבו] כבוד השופט י' דנציגר; רע"א 9328/12 נירימליק בע"מ נ' חברה באחריות מוגבלת סובורובה, [פורסם בנבו] כבוד השופט י' עמית). בנוסף, בית המשפט ישקול את קיומה של תניית שיפוט בין הצדדים וקיומו של הליך תלוי ועומד".

 

יתר על כן, קביעת הדין שיחול על ההסכם בגוף ההסכם אינה ערובה מכרעת לקביעת הפורום הנאות, היינו, מקום ההתדיינות:

 

כן ראה לעניין זה בש"א (נצ') 2372/05, G+H SCHALLSCHUTZ נ' התכוף בע"מ, נבו, עמ' 19):

 

"...ואולם, גם אם הייתה הסכמה לעניין הדין שיחול, אין להסיק ממנה בהכרח לגבי המקום הנאות לקיום הדיון. ואולי, נהפוך הוא הדבר: יצרן המשווק את מוצריו לכל העולם ואינו מתנה את מקום השיפוט, מגלה בעקיפין מודעות ומוכנות לכך שהדיון יכול שייערך בפורום אחר. על אחת כמה וכמה, כשהדין שיחול מותנה. תניית דין השיפוט נכללה במסגרת טפסיה של המשיבה, ככל הנראה, דווקא מתוך הבנה כי ייתכן שהדיונים המשפטיים בעיסקאות החברה לא ייערכו בפורום האמריקני". "

 

  1. לצורך כך יש להוכיח לבית המשפט את מירב הזיקות שבין המקרה המשפטי ובין ישראל כדוגמת:

 

  1. מקום כריתת הסכם;
  2. המקום המרכזי בו התבצע ההסכם;
  3. מקום העברת/קבלת התשלום;
  4. מקום ההפרה;
  5. מקום השלכות ההפרה המשפטית;
  6. מקום עריכת ההתחשבנות שבין הצדדים;
  7. הדין החל על ההסכם;
  8. ציפיות הצדדים;

לא פעם מדובר במקרים בהם קיים יצרן גדול המקיים עסקים במספר רב של מדינות. על כך ניתנה פסיקת בתי המשפט בישראל:

 

רע"א 2705/97 הגבס א' סיני (1989) בע"מ נ' The Lockformer Co. ואח' , נבו, עמ' 115).

 

"גם מבחינת הציפייה הסבירה של הצדדים, יש לערוך את הדיון בארץ. המשיבה היא חברה אמריקנית, המשווקת את מוצריה ברחבי העולם. לצד הרווח שיש בתפוצה הרחבה של מוצריה, עליה להביא בחשבון גם את אי-הנוחות האינטגרלית לנושא הסחר הבין-לאומי, כמו למשל את האפשרות שביום מן הימים, תיתבע לדין באחת מן הארצות שאליהן שווקו מוצריה.

לעניין זה יפים דבריו של הנשיא שמגר בע"א 182/82 ג'ינג'ט בע"מ נ' ברקליס בנק אינטרנשיונל לימיטד מלונדון [7], בעמ' 792:

"...כי מי שמבקש לעמוד בקשרים מסחריים עם גורמים ברחבי תבל, חייב להשלים עם האפשרות, שבאחד הימים ייתבע לדין באחת הארצות, אשר עמן הוא מבקש לסחור (ע"א 98/67, בעמ' 251 מול אותיות השוליים ב-ד))".

 

המבחן אינו רק כמותי, אלא גם איכותי כדברי בית המשפט בפרשת "הגבס":

ראה לעניין זה פרשת הגבס, עמ' 113:

 

"בקביעת טבעיות הפורום יש להתחשב בנסיבות כולן וליישם את מבחן מרב הזיקות הרלוואנטיות אשר להן הקשר האמיתי, המשמעותי והמהותי למקרה נושא הדיון. מבחן זה מקובל הן במשפט האנגלי, הן במשפט האמריקני והן במשפט הישראלי".

שיקול נוסף הנו נטיית בתי המשפט לדחות טענות פורום לא נאות, מה שמחזק את חשיבות הגשת התביעה בישראל מוקדם ככל האפשר:

 

ראה לעניין זה פרשת הגבס, עמ' 114:

 

"...להנחה זו, שעל-פיה בדרך כלל ייטה בית-המשפט לדחות טענת פורום לא נאות, ישנו רציונל נוסף. רציונל זה מבוסס על ההתפתחויות שחלו בתקשורת ובדרכי התנועה המודרניים. בעבר, קשיים שנגרמו לנתבעים, אשר נדרשו להתדיין בפני פורום זר, היו רבים ואמיתיים. אלה נבעו הן מקשיי הקומוניקציה והן מעלותם הרבה. בימינו, בעידן מטוסי הסילון, הטלפון הסלולרי, הפקסימיליה והאינטרנט, איבדו קשיים אלה חלק ניכר מעוצמתם. העולם כולו הולך והופך ל"כפר אחד גדול", שבו למרחקים שבין מקום אחד למשנהו אין עוד אותה משמעות מכבידה כבעבר. לפיכך, אין להפריז במשקל שניתן לקשייו של נתבע לבוא עם עדיו לארץ אחרת, ומכאן גם מתבקש שהנטייה להיעתר לטענת פורום לא נאות תלך ותקטן".

 

צור קשר