ערעור בזכות על פסק בוררות לבית משפט

ערעור בזכות על פסק בוררות לבית משפט

דיון בטיוטת הצעת תיקון מס' 3 לחוק הבוררות ופתרונות מעשיים לניהול בוררות

2014

עו"ד רונן סטי, יו"ר הפורום ליישוב סכסוכים,

בדרכים אלטרנטיביות בלשכת עורכי הדין

 

דו"ח הנהלת בתי המשפט לשנת 2013

בתי המשפט בישראל עמוסים מדי. זמן שיפוטי הנו מצרך יקר. עיון בדו"חות הנהלת בתי המשפט מלמד כי מצרך יקר זה מוקדש לסכסוכים רבים הניתנים לפתרון מקצועי מחוץ לכתלי בית המשפט. שילוב בין הליכי בוררות ובקרה שיפוטית נכונה של בתי המשפט, עשוי לסלול את הדרך להקלת העומס תוך פתרון נאות של סכסוכים אזרחיים. מניתוח נתוני הנהלת בתי המשפט לחודשים ינואר – יוני 2013 מלמד כי בבתי משפט השלום נפתחו 307,950 תיקים. מספר השופטים בבתי משפט השלום עומד על 409 בלבד. המשמעות היא חלוקת נטל ממוצעת של 752 תיקים לשופט. מדובר בעומס שיפוטי כבד ביותר בכל קנה מידה. הדו"ח מלמד כי 79,567 תיקים נפתחו וסווגו כתיקים אזרחיים בתביעות כספיות שבין 1₪ – 2,500,000 ₪ כולל תיקים של תביעות קטנות. עיון מעמיק יותר מלמד כי כ – 89% מהתיקים הנם סכסוכים עד 100,000 ₪ ואילו רק כ – 10% מהתיקים הנם בעלי היקף שלמעלה מ – 100,000 ₪. מספר התיקים העולה של 200,001 ₪ במערכת בתי משפט השלום עומד על 4,445 תיקים בלבד. מספר התיקים בהם ההיקף הכספי הוא בין 100,001 – 200,000 ₪ הוא 4,589 בלבד. לעומת זאת, מספר החוקים האזרחיים בהיקף של עד 200,001 ₪ הוא 75,122 בבתי משפט השלום (כולל תביעת קטנות אך לא כולל תביעות בבתי משפט לעניני משפחה).

כך, בעוד נדרשת הקצאת משאבי ענק לניהול תיקים אזרחיים שרובם בהיקף של עד  200,000 ₪ קיימת מצוקת אמת בטיפול בתיקים פליליים ואחרים שאין מנוס מהכרעתם במערכת בתי המשפט של המדינה.

עוד עולה מן הנתונים כי אורך חייו הממוצע של תיק פלילי הנו 12.9 חודשים בעוד אורך חייו של תיק אזרחי הנו כ – 14 חודש. על כך נאמר : "יחי ההבדל הקטן" שכן השלכותיו  של תיק אזרחי בהיקף נמוך מ – 200,000 ₪ שונות לחלוטין לעומת החרב המתהפכת  בתיק פלילי על חיי הנאשם. עלינו לעשות הכל לפנות את השופטים ומערכת המשפט לטיפול בתיקים שבירורם חייב להתבצע במערכת בתי המשפט כשליחות חברתית ערכית.

מערכת אשר תוכל לשרת ביתר יעילות ובלוח זמנים ראוי יותר את ציבור המתדיינים תהנה מחיזוק האמון בה. להליכי הבוררות ויישוב סכסוכים תפקיד מכריע בפתרון סכסוכים אזרחיים הניתנים לפתרון ראוי בהליכים אלטרנטיביים.

על התיקים האזרחיים לקבל כמובן מענה מקצועי, מלא וראוי. הדרך הנכונה לכך היא חיזוק הליכי הבוררות ויישוב סכסוכים כמו גם רמת המקצועיות בהם.

מכאן נשאלת השאלה כיצד ניתן לחזק את הליכי הבוררות והגישור באופן שיהיה בהם כדי להפחית את העומס במערכת בתי המשפט, להשביע את רצון המתדיינים ולהוציא אמת וצדק לאור בזמן אמת.

על שיקולי עוה"ד בפניה לבוררות

סקר שערך המוסד לבוררות של לשכת עורכי הדין בשנת 2013 על פי מדגם מייצג של 500 עורכי דין העוסקים בתחומים ברי פוטנציאל לפניה להליך בוררות מלמד כי הגורם המרתיע ביותר מפני פניה להליך בוררות  הנו היעדרו של הליך ערעור. הסקר מונה מספר גורמים המסכלים פנית עורכי דין במקרים שונים להליך בוררות לפי סדר חשיבות:

  1. היעדר הליך ערעור – שיעור של 66% מן המסתייגים מבוררות ראו בכך משום גורם המסביר את העדר פנייתם להליך בוררות;
  2. חשש מעלות יקרה של הליך הבוררות (שיעור של 61%);
  3. היעדר שקיפות בהליך מינוי בורר (43%);
  4. פנייה לבית המשפט מכח הרגל ונטיית לקוחות בנקודת מוצא (43% – 35% בהתאמה);

נדמה אם כן שהסרת חסמים אלה, או מתן מענה הולם וראוי  עשויים לסייע בהשגת המטרה – חיזוק אמון ציבור עורכי הדין ולקוחותיהם בהליך הבוררות. היעד: העדפת הליכי בוררות וגישור על פני התדיינות בבתי המשפט במקרים רבים ככל הניתן. נראה כי תוצאה זו רצויה ואף אפשרית בקרב תיקים אזרחיים בעלי אופי עסקי. סכסוכים אלה עשויים ליהנות עד מאד מיתרונותיהם של הליכי הבוררות והגישור.

עורך הדין, המבקש להימנע מהליך בוררות שאינו כולל אפשרות ערעור על פסק בורר חושש ממצב של טעות בורר שאינה ניתנת לתיקון. תחושת האכזבה מפסק בוררות שגוי, קשה ביותר. קל וחומר אם אינו נתון  לערעור.  בצר לו, פועל עורך הדין בנסיון לבטל את פסק הבוררות. אולם,  הלכת בית המשפט העליון המיושמת במלוא עוצמתה הינה כי טעות מהותית בהכרעת הסכסוך אינה עילה לביטול הפסק ויהי מה. מדיניות זו יוצרת הרתעה רבה מפני שימוש בהליכי בוררות.

להערכתי, כעבור 5 שנים מתיקון החוק, מודעים  עורכי דין לקיומם של מסלולי הערעור אך הסטיה מן ההרגל בדבר הליך ערעור הנהוג בבתי המשפט מסכל את יישומם של מסלולים אלה.

הליכי גישור ובוררות נהנים מלוח זמנים מהיר, הליכי הגישור מחיסיון המוסדר בסעיף 79ג לחוק בתי המשפט והליך הבוררות מניהול פרטי ואינטימי. היכולת לבחור בורר מקצועי ומנוסה ולקיים את הדיון בתנאים פיזיים נוחים ביותר יוצרים אווירה שונה בתכלית: "הטון עושה את המוסיקה". ואולם, כל אלה מתגמדים מול חשש הלקוח כי היה והבורר יטעה, הוא ימצא עצמו מול שוקת שבורה. בנסיבות אלה מעדיף הלקוח  את הבטחון אותו מעניקה לו אפשרות הערעור בבית המשפט.

מכאן, מתבקשת המסקנה כי הוספת מסלול ערעור על פסק בוררות בזכות לבית משפט תסלול את הדרך לחיזוק וביסוס הליך הבוררות כהליך בטוח. ככזה הוא עשוי לסחוף קשת ארוכה של מקרים שנידונים ומוכרעים בבתי המשפט.  פסק הבוררות יינתן על פי הדין המהותי. ערעור יהא על פי העילות המקובלות לתקיפת פסקי דין בהליך ערעור.

השלמת התיקון החקיקתי בסוגיית הערעור על פסק בורר

ביום 26.2.14 אישר הפורום ליישוב סכסוכים בלשכת עורכי הדין בראשות מחבר מאמר זה את נוסח טיוטת הצעת חוק הבוררות (ערעור על פסק בורר בזכות לבית משפט), התשע"ד –  (להלן – "הצעת החוק") 2014. הצעת החוק תאפשר לעורכי דין ולקוחותיהם ליהנות מאפשרות ערעור מלא על פסק בורר בפני בית משפט על פי כללי הדין המהותי, בדומה לזכות הערעור לה היו זוכים, אילו היה מדובר בפסק דין של בית משפט בערכאה ראשונה.

עקרונות יסוד:

  1. ערעור לפי דין מהותי – הליך הבוררות יהא כפוף לדין המהותי שכן ביקורת שיפוטית של בית משפט מבוססת ביסודה על הדין המהותי. המעוניינים בקיומו של הליך בוררות שאינו כפוף לדין המהותי, יעשו כן במסלול הקבוע בסעיף 21 לחוק, היינו: ערעור בפני בורר. יודגש, המסלול המסורתי של פסק בוררות ללא זכות ערעור יוותר כברירת המחדל. מכאן שתנאי לקיומו של ערעור לפי הצעת החוק הנו קביעת הצדדים כי פסק הבוררות נתון לערעור בזכות בבית משפט.
  2. כשירות בוררים – תנאי כשירות בוררים יושוו בהליך הבוררות המוצע לאלו הנדרשים מן המועמדים לכהן כשופטי בית משפט שלום. הלכה למעשה, ידע וכלים משפטיים חיוניים לניהול הליך בוררות לפי דין.
  3. סמכות עניינית – הצעת החוק מציעה מספר אפשרויות. ההצעה הראשונה אשר זכתה לכינוי "חלופת  הפורום" מותירה את הסמכות העניינית בבית המשפט המחוזי אשר נחשב למומחה לערעורים ואף לתחום הבוררות. ואולם, חלופות אחרות מעלות את אפשרות הפניה לבית המשפט אשר היה מוסמך לדון בתובענה (שנידונה והוכרעה בבוררות). יש לציין כי בכל המקרים בהם קיימת סמכות ייחודית כדוגמת בית המשפט לענייני משפחה, או בית הדין לעבודה אין בהצעת החוק כדי לשנות מכך.
  4. פריצת דרך באכיפת פסק הבוררות – במפגשים עם פרקליטים מנוסים בהליכי בוררות עלה הצורך בדבר חיזוק מנגנון האכיפה של פסק הבורר, במיוחד אם עורכים מעין "השוואת" תנאים בין המוצע בהליך הבוררות לעומת המוצע ביחס לפסק דין של בית משפט. הבעיה בבוררות היא כי עם הגשת בקשה לביטול פסק, מעוכבים למעשה הליכים מימוש בהוצאה לפועל. לעומת זאת, כאשר עסקינן בפסק דין פרי בית משפט הרי שרק עיכוב ביצוע יאפשר עיכוב מימושו. הפתרון לכך ניתן נמצא ב"חלופת הפורום" הראשונה המציעה אפשרות מימוש הפסק בהוצאה לפועל, בכפוף ל"אור ירוק" של בית משפט. אישור שכזה יימנע רק במקרים בהם הוגשה לצד כתב הערעור גם בקשה לעיכוב ביצוע, פסק הבוררות ועל פי החלטת בית משפט. בית המשפט ינהג בעניין זה בדומה למקובל בבקשות לעיכוב ביצוע תוך התחשבות כי עסקינן בהליך בוררות. התוצאה הטבעית היא כי בעלי הדין ייהנו ממנגנון אכיפה משופר והוגן בדומה לזה המופעל ביחס לפסקי דין של בתי משפט .
  5. לעניין עילות הביטול הקבועות בסעיף 24 לחוק, הרי אלה נועדו למקרים בהם אין אפשרות ערעור על פסק הבוררות. נראה כי עם קיומו של הליך ערעור אין צורך בערכאה נוספת אשר תברר עילות ביטול. כך, יהנו הצדדים מביקורת שיפוטית יעילה וללא כפל דיון. קיומה של ערכאת ערעור בבית משפט אף יחסוך את התופעה של "חקירות" ו"חיפוש" בוררים לפי סעיף 24(10) לחוק ויחליף אותה בדיון מהותי וענייני בפני ערכאת ערעור. הניסיונות  לפשפש בעברו של הבורר במטרה לבטל את פסק הבוררות נולדו על רקע התיסכול במציאת נימוקים לעקוף את בעיית היעדר הערעור. קרוב לוודאי כי שילוב ערכאת ערעור מהותית תפסיק התנהלות זו.
  6. עילת הערעור וסדרי דין – נראה כי שימור הבקרה השיפוטית הנהוגה בבית המשפט על פיסקי דין של ערכאה קמא הינו בגדר ה"מוכר וידוע" ועל כן יהא הדבר הנכון ביותר בשלב זה.מכאן שזכות הערעור הנה במישור של טעויות במישור המשפטי ורק לעיתים נדירות תתערב ערכאת הערעור במישור העובדתי.

כלל אפשרות זו אך יישומה בהחלט עשוי להיות חשוב ומחזק את מוסד הבוררות.

נדמה כי עם שינוי החוק בדרך המוצעת עורך הדין ייטה לשלב בירת זאת סעיפי בוררות בהסכמים, להמליץ על פניה לבוררות במקום לבית משפט ולקבל המלצת בית משפט על הפניית התיק לבוררות בחיוב. זהו שינוי של ממש בגישה לבוררות.

סיכום

בוררות הנה כלי מצוין לפתרון סכסוכים. בעולם התחבורה מעדיף כמעט כל מי שבאפשרותו ברכב פרטי על פני תחבורה ציבורית. בעולם המשפט קיימת חשיבות רבה למערכת הציבורית וטוב שכך. חיבור בין יתרונותיה של מערכת בתי המשפט כערכאה מפקחת ובין יתרונות הבוררות כערכאה דיונית יסללו את הדרך הן להקלת העומס והן לחיזוק מוסד הבוררות ואמון בו. הצעת תיקון החוק המצורפת למאמר זה עשויה להיות אבן הפינה לכך.

לצד תיקון חוק זה ראוי כי צדדים ינסחו בתבונה רבה את הסכמי הבוררות ביניהם. בורר מנוסה שיש בידו גם להשיא הסכמות בין הצדדים עשוי לסייע בבניית הסכם בוררות בעת הפנייה אליו ולגאול את הצדדים מן הסכסוך ביעילות ובתבונה. אפשר גם אחרת והגיעה העת לכך.

נספח  – טיוטת הצעת החוק לתיקון מס' 3 של חוק הבוררות;