על אנשי עסקים ישראליים לפתוח את החוזים עם חברות מטורקיה

על אנשי עסקים ישראליים לפתוח את החוזים עם חברות מטורקיה

 

עו"ד רונן סטי, חבר הנהלת בית הדין הבינ"ל לבוררות של ה – ICC בפריז (Member Alternate), יו"ר הועדה המחוזית לבוררות וגישור בלשכת עורכי הדין בישראל[1]

 

הסחר עם טורקיה עמד בשנת 2010 על סך כולל של 3.1 מיליארד דולר, 1.3 מיליארד דולר עבור ייצוא לטורקיה והיתרה בסך של 1.8 מיליארד, ייבוא מטורקיה לישראל. מדובר בהסכמים מסחריים רבים בעלי חשיבות רבה לשווקים בישראל. על רקע המצב החדש בין המדינות, על אנשי העסקים הישראלים למהר ולעיין בחוזים המסחריים עם החברות הטורקיות ובמיוחד לקרוא את "האותיות הקטנות". קיימת סבירות של ממש כי על רקע הידרדרות היחסים בין המדינות עלולות להתרחש הפרות מהותיות של הסכמים, הפסקה חד צדדית של ביצועם, הודעות על אי חידושם חרף הצלחתם עד היום ועוד. דווקא כי בעת האחרונה נרגעו מעט "רוחות הקרב" יש לנצל שעת כושר זו מוקדם ככל האפשר.  מדובר בכל התחומים המסחריים ובכלל זאת, פעילות מפעלי טסקסטיל המייצרים עבור השוק הישראלי, אספקת מכונות תעשיה המיוצרות בטורקיה, גם אם בבעלותם של אנשי עסקים עסקיים, פרויקטים בתחום הנדל"ן ועוד,

ברוח האמרה לפיה "מי שקורא את האותיות הקטנות בחוזה רוכש ידע, ומי שלא – ניסיון" ראוי לדעתי כי אנשי עסקים ישראליים יפנו לאחד מן הסעיפים האחרונים בחוזה הקובע כיצד יש לנהוג ברגע של משבר וסכסוך. בחוזים מסודרים עשוי להופיע סעיף בוררות אשר מהווה חלון הזדמנויות לצליחת המשבר, במיוחד אם מדובר בבוררות ICC, בפני בית הדין הבינלאומי לבוררות של ה – ICC, לשכת המסחר הבינלאומית הנחשב למוביל בעולם בתחומו. ייתכן כי ימצאו מוסדות בוררות אחרים שיש לעמוד על טיבם. היה ואין סעיף בוררות, הרי יש לבחון הליכים משפטיים בבתי משפט והדבר מחייב היערכות מקדימה גם כן. השאלות הן רבות ונוגעות לאופי ההליכים, מקום קיומם, עלויותיהם, שאלת השפה ובמיוחד שאלת הדין שחל או ייושם בהליכים אלה. נוספות לכך שאלות הנוגעות לזכויות הצדדים לבצע אחרת או להימנע מביצוע של הסכמים על רקע מצב חדש זה אשר מתפתח ככדור שלג וצובר תאוצה משל עצמו.

אנשי עסקים ישראלים שימצאו עצמם במשבר למול חבריהם הטורקים ללא סעיפי יישוב סכסוכים כדוגמת בוררות עסקית בינלאומית עלולים למצוא עצמם ברגע אחד במצב כמעט בלתי אפשרי. באין בוררות יש לפנות לבית משפט. משבר פוליטי יכול לסכל אפשרות של ניהול המשפט בישראל או בטורקיה. התנהלות בבית משפט במדינה זרה יקר ביותר ומחייב הבנה של כללי הדין במדינה הזרה, סדרי הדיון בבית המשפט, היוועצות עם עורכי דין מקומיים ועוד. לא פעם ניטשת מלחמה משפטית הכרוכה בעלויות משפטיות גבוהות בשאלה מיקומו של הדיון. כל אלה מלמדים כי במישור הבינלאומי הסדרת המנגנון לפתרון סכסוכים הוא עניין קריטי. מכאן החשיבות לכל איש עסקים ישראלי לפתוח את החוזה ולפעול משפטית לביצוע שינויים בסעיף זה כל עוד הדבר אפשרי. חשיבות העניין היא לשני הצדדים ביחסים אלו.

ככל שמדובר באפשרות של בוררות ICC  הרי שמדובר בהליך המתנהל לפי כללי הבוררות הבינ"ל של בית הדין. כללים אלו עומדים לעבור רביזיה אשר תיכנס לתוקף בתחילת שנת 2012 ועל כן יש קיימת חשיבות מכרעת לעיון בכללי הבוררות הרלבנטיים. גולת הכותרת של בוררות ICC הנה כלל 33 לכללים החדשים (שהנו כלל 27 בגרסה טרם עדכונה) המחייב את הבורר להעביר את טיוטת פסק הבוררות לעיון ובדיקת הנהלת בית הדין המורכבת מנציגים בכירים מקרב 80 מדינות ובכלל זאת מחבר מאמר זה. חברי הנהלת בית הדין רשאים לקבוע תיקונים הנוגעים לצורת פסק הבוררות הנדרשים לשם אכיפתו, אם יידרש הדבר וכן להפנות את תשומת לב הבורר להערות מהותיות הנוגעות לתוכן טיוטת הפסק מבלי לפגוע בשיקול דעתו המקצועי. כך, נהנים מפסקי הבוררות ממעמד על ואינם נזקקים אף לאינסטנציה ערעורית. מכל מקום מדובר בפורום מכובד, מקצועי ביותר ובעל מסורת בת 90 שנה. נקודה חשובה כאן היא כי אין הוא מושפע כהוא זה ממצב משתנה ודינמי בין מדינות כדוגמת ישראל וטורקיה. זאת מבלי למעט מפורומים בינלאומיים אחרים הפועלים בתחום ושמם הולך לפניהם בזכות כדוגמת ה – LCIA (בית הדין הבינלאומי לבוררות בלונדון).

בין אם קיים סעיף בוררות ובין אם לאו, ההיערכות של חברות ישראליות והבנתן הליכים אלה הנה קריטית בימים בהן נדרשים העסקים להתנהל תחת מתיחות מדינית שכן עדיף "להקדים תרופה בפני המכה" ואולי אף למנוע אותה במספר מהלכים חכמים.