מסלולי הערעור בבוררות: מה עדיף?

מסלולי הערעור בהליך הבוררות אשר הוספו לחוק הבוררות ביום 12.11.08 הפיחו בחיי הליך זה חיים חדשים. הבוררות הפכה להיות למסלול עדיף לפתרון סכסוכים עסקיים על פני הדרך המתנהלת בבתי המשפט. עתה יש לתת את הדעת ולקבוע מי מבין שני מסלולי הערעור שאושרו ייתן מענה טוב יותר לקהילת העסקים ועורכי הדין המסחריים: מסלול הערעור המשפטי בבית המשפט, או מסלול הערעור הפרטי בפני בורר. מבחן דרכים.

 

מסלולי הבוררות החדשים בחוק

חוק הבוררות, תיקון מס' 2, התשס"ט – 2008, הוסיף שני מסלולי בוררות נוספים הכוללים אפשרות ערעור פרטית, או ברשות בית המשפט – הכל, לפי בחירת הצדדים בהסכם הבוררות. בבחירת הצדדים במסלול בוררות, הכולל ערעור, ייחשב כ"פסק בוררות" פסק הבוררות שניתן בערכאה הראשונה, אלא אם כן הוגש ערעור, או אז ייחשב לכך פסק הבוררות שניתן בערעור. החוק מטיל חובת נימוק בהליכים שונים, כמו גם חובת עריכת פרוטוקול. לוחות הזמנים הקבועים בחוק משתנים בהתאמה במסלול הערעור. ה"תוספת השנייה" שנוספה מסדירה את כללי הערעור. מסלול הבוררות הכולל ערכאת ערעור בזכות (פרטי) ומסלול ערעור ברשות (בפני ביהמ"ש) תוארו לעיל. להלן טבלה משווה:

הקריטריון

מסלול ערעור ברשות

מסלול ערעור בזכות

חובת הנמקה

קוגנטית בערכאה ראשונה ובהכרעת הבר"ע

קוגנטית בערכאה ראשונה, ברירת מחדל הסכמית בערכאת ערעור

הליך ערעור

תנאים מצטברים:

1. הערעור כפוף לרשות בית המשפט;

2. טעות יסודית ביישום הדין;

3. הטעות גרמה לעיוות דין;

ערעור בזכות – עילת הערעור גמישה ומאפשרת תיקון טעויות יסודיות אשר נפלו בפסק הבוררות ונוגעות למהות הסכסוך בין הצדדים.

הליך ביטול

עילות הביטול לפי סעיף 24 עומדות כולן למבקש בדיון מאוחד בבר"ע

אפשריות לפי סעיף 24 לחוק הבוררות ע"פ עילות 9 ו – 10 בלבד

חובת ניהול פרוטוקול

חובה קוגנטית בערכאה הראשונה וכן בהליך בר"ע

על הבורר בערכאה ראשונה או ערעור לנהל פרוטוקול, אלא אם כן פטרו אותו הצדדים מכך. ואולם, ללא פרוטוקול בערכאה ראשונה לא יהא ניתן לקיים הליך ערעור.

מהו פסק הבוררות

פסק הבוררות בערכאה הראשונה

פסק הבוררות בערכאה ראשונה אם לא הוגש ערעור;

הוגש ערעור – פסק הבוררות בערכאה הראשונה בכפוף ובהתאם להכרעת ערכאת הערעור;

סעיף 22 לחוק (ט.סופר)

מתקיים בהתייחס לפסק הבוררות בערכאה הראשונה

מתקיים החל ממועד מתן פסק הבוררות

המותב

שופט אחד בבית המשפט המוסמך

ערכאת ערעור פרטית

 

מבחן הדרכים

השוואה בין מסלולי הערעור החדשים בחוק הבוררות מלמד כי מסלול הערעור העדיף לפתרון סכסוכים עסקיים הוא מסלול הערעור הפרטי וזאת מן הנימוקים הבאים:

1. עילת ערעור רחבה ובזכות

1.1. הליך הערעור הקיים במסלול הפרטי הנו בזכות ואינו נתון לרשות בית המשפט. לכך ישנה חשיבות עליונה לבעל דין המבקש לתקן טעות שנפלה לטענתו בפסק הבוררות. החשוב ביותר ללקוח והפרקליט העסקי הוא הביטחון בקיומו של מסלול ערעור לתיקון טעויות. מסלול הערעור הפרטי מבטיח גישה וזכות זו. הדבר דומה להבדל בין תייר המחזיק בדרכון עם ויזה המאפשרת לו כניסה למדינה בה הוא מבקש לבקר לבין תייר המבקש לבקר באותה מדינה וחסר ויזה אך מלא בהסברים מדוע ראוי לאפשר לו להיכנס לאותה מדינה.

1.2. יתר על כן, עילת הערעור הפרטית גמישה ומאפשרת תיקון טעויות מהותיות שנפלו בהכרעת פסק הבוררות, בשונה מעילת הערעור המשפטי. נניח כי בורר שכח, בתום לב, להביא בחשבון ראיה מהותית ומכריעה. בנסיבות חמורות אלה יהא ניתן לתקן את פסק הבוררות או ליתן לבורר הוראות מפורשות להביא בחשבון ראיה זו בהליך הערעור הפרטי. לעומת זאת, הליך הערעור המשפטי אינו מאפשר זאת הואיל והוא מוגבל לטעות יסודית שנפלה ביישום הדין ושגררה עימה עיוות דין. עיון בפסיקת בתי המשפט ילמד כי אף הליך הביטול לא יסייע במקרה זה[1].

1.3. עילת הערעור במסלול הפרטי לא הוגבלה. ראוי כי היא תתאפשר במקרים בהם נפלה טעות יסודית של ממש בהכרעת הבורר בפסק הבוררות ונוגעת לגוף הסכסוך. לדוגמה, בורר אשר התעלם כאמור מראיה מכריעה, או בורר אשר הכיר באובדן הכנסה כאובדן רווחים וכפועל יוצא נגרם עוול לנתבע, המחייב תיקון בהליך ערעור (ככל הנראה עוול כזה בלתי ניתן לתיקון בהליך הערעור המהותי). ברי, כי עילה זו רחבה בהרבה מן העילה המצומצמת במסלול הערעור המשפטי, המחייבת הוכחה כי נפלה טעות ביישום הדין שגררה עמה עיוות דין.

2. יעילות

2.1. התוספת השנייה לחוק הבוררות קובעת, כי פסק הבוררות בערעור יינתן תוך חודשיים ממועד סיום הליכי הערעור. ניהול הליך בר"ע בבית המשפט לא רק ששומט תחת ידיו את בטחון הצדדים כי יקבלו יומם בבית המשפט, אלא אף הוא עשוי להתקיים על פני תקופה ארוכה בהרבה מן התקופה הנדרשת לסיום הערעור הפרטי.

2.2. מעבר לכך, הותרת 10 עילות הביטול במסלול הערעור המשפטי, כפועל יוצא מהתניית זכות הערעור ברשות בית המשפט, ישמר בוודאי את ניסיונם של בעלי דין למצוא, כמעט בכוח, פגמים בתקינות הליך הבוררות. מקורה של גישה זו במצוקה בה נתון בעל דין המבקש תיקון מהותי של פסק הבוררות אך חושש כי תמנע ממנו גישה לבירור בקשתו. גישה זו פגעה לא מעט בהליך הבוררות. לעומת זאת, מסלול הערעור הפרטי, המגביל את אפשרות הביטול לשתי עילות קיצוניות בלבד, שומר מנגנון פיקוח יעיל של בתי המשפט על הליכי הבוררות, מתוקף היותם ידו הארוכה של הריבון. מן הראוי לציין כי ערכאת הערעור הפרטית אף תוכל לפתור במו ידיה שאלות הנוגעות לעילות ביטול, כדוגמת שאלה הנוגעת לחריגת הבורר בערכאה הראשונה מסמכותו, עמידתו בחובת הנימוק ועוד. כך, שערכאת ערעור פרטית אף נותנת מענה במישור תקינות הליך הבוררות, לפחות בחלק מעילות סעיף 24 לחוק.

סוף דבר ויישומו

פתרון הסכסוך העסקי במסלול הבוררות הכולל ערכאת ערעור פרטית יימצא משתלם לכולם: ללקוח המבקש הכרעה יעילה ובטוחה של הסכסוך, לעורך הדין הרואה בזכות הערעור זכות יסוד חיונית ואף עשוי ליהנות משיפור בתנאי שכר טרחתו במבחן עלות/תועלת ומנקודת ראותו של בית המשפט המבקש לפנות מזמנו לצורך ריכוז מאמציו בתיקים בהם הוא הכתובת הנכונה (כתיקים מנהליים, פליליים וכיו"ב).

יישום מסלול בוררות הכולל ערכאת ערעור אפשרי גם בסכסוכים המצויים על שולחנו של כל עורך דין מסחרי היום. לתיקים אלה מוצעת, על ידי המחבר, מתכונת פס"ח (פתרון סכסוכים חכם) אשר פותחה במהלך השנים האחרונות על רקע ניסיון בניהול ופתרון מאות סכסוכים בבוררות ובגישור. מתכונת זו מאפשרת, באמצעות ישיבה מקדמית ייחודית בראשות מחבר מאמר זה, התאמת מסלול הבוררות ופתרון הסכסוך המתאים ביותר לצרכי בעלי הדין ופרקליטיהם בזמן אמת, גם אם התיק התנהל עד עתה בבית המשפט.

על בוררות עסקית בעידן החדש

בשנת 2008 שינתה הבוררות את פניה בישראל. תיקון מס' 2 לחוק הבוררות, שראשיתו בהצעת חוק שנוסח ע"י המחבר וסיומו בהסדרת הליך בוררות הכולל ערכאת ערעור, מהווה שינוי מבורך עבור קהילת העסקים והמשפט בישראל. בכך לא די. קיומה של ערכאת ערעור אינו הופך את הבוררות למוצלחת. הוא עושה אותה בטוחה יותר במישור בקרת תוצאות ואפשרות תיקונן.

בעידן החדש נדרשת בוררות חכמה – כיצד עושים זאת?

המפתח מצוי בהסכם הבוררות ולהלן מספר הצעות פרקטיות:

1. בניית הליכי בוררות Tailor Made המותאמים לכל מקרה ונסיבותיו על בסיס הליך פס"ח;

2. קביעת לו"ז ידוע למתן פסק הבוררות בתחילת הליך הבוררות;

3. מודל כלכלי לניהול הבוררות בהוצאות סבירות היוצא כמידת האפשר מן המודל השעתי הקבוע;

4. יצירת הסכמות במהלך הבוררות תוך הסתייעות בכישורי הגישור והסתייעות מושכלת בהליכי A.D.R;

5. שילוב הליך גישור לצד הליך הבוררות בסיוע מגשרים חיצוניים;

6. קביעת סדרי דיון יעילים ובכלל זאת:

6.1. הגשת כתבי טענות בליווי תצהירי אימות עם אפשרות השלמה, החוסכים עבודה טכנית וכפולה;

6.2. הליך ממוקד של גילוי ועיון הדדי במסמכים וחסכון של הליכי שאלון והודיות;

6.3. ניסוח של המחלוקות בין הצדדים שמונע הותרת מחלוקות בלתי פתורות וחוסך זמן יקר;

6.4. ניהול הליכי הוכחות באופן רצוף, תוך הקצאת הזמן הנדרש בתנאיי אירוח חם;

7. אפשרות להגשה אלקטרונית של מסמכים;

8. אפשרות לניהול בוררות בצוות עם מהנדס או רו"ח לפי צורך;

9. ניהול מקצועי וקפדני של הליך הבוררות;

אם כן, בוררות בעידן החדש דומה במידת מה לטיסה במטוס פרטי לעומת טיסה במחלקת תיירים בטיסת שכר. השרות פרטי, המשרד פרטי, המסלול נבנה בהתאם לצרכי הלקוח או הצדדים לסכסוך ופרקליטיהם, ההגעה ליעד חלקה יותר. לא כל אחד ראוי להיות בורר. בורר שהנו שופט פרטי במידה מרובה נדרש לשילוב בין יכולת שיפוט ובין יכולות אישיות בולטות לפתרון בעיות בהסכמה. בשביל הזהב הבאנו בפניכם קשת מסלולים מתקדמים ההולמים את הבוררות בעידן החדש. לנוחיותכם מצוי החומר גם בתקליטור שהוכן עבורכם.

 

[1]רע"א 1573/00 דוידסון נ' שזיפי שם ביטל בית המשפט העליון את החלטת בית המשפט קמא, הגם שנמצא כי הבורר התעלם מראיה מכריעה שהייתה לפניו וכפועל יוצא נפלה טעות של ממש בפסק הבוררות (לא פורסם).

 

צור קשר