מילון מושגים בגישור

 מילון מושגים בגישור
1.גישור
הליך הגישור מוגדר בסעיף 79ג לחוק בתי המשפט, הקובע:"גישור"- הליך שבו נועד מגשר עם בעלי דין, כדי להביאם  לידי הסכמה ליישוב הסכסוך, מבלי שיש בידו סמכות להכריע בו".
בספרו "דרך גישור להסכם" מציע עו"ד רונן סטי הגדרה רחבה יותר:"הליך רצוני שבו צדדים למשא ומתן  לקראת כריתת חוזה או ליישוב סכסוך נפיגשים עם צד שלישי, המגשר, וזה מסייע בידם ליישב את המחלוקת  בדרך של הסכמה מבלי שיש בידו סמכות להכריע בה".
2. פישור
פישור הינו הכינוי המוקדם בחוק למונח גישור. אולם, בחוק בתי המשפט תוקנה ההגדרה מפישור לגישור. בתקופה בה חל החוק התייחס למונח פישור חל בלבול בין שני  המושגים ונערכה הבחנה בין הליך הפישור כהליך בעל אופי של פשרה, מעין גישור מהיר לבין הליך גישור אשר מטרתו ליצור הסכם אשר עונה על האינטרסים של הצדדים במובן רחב ומשביע רצון ככל שאפשר.
3.אמנת הגישור הישראלית
אמנת הגישור הישראלית  הינה האמנה אשר נוסחה על ידי ד"ר דוד סילוורה ועו"ד רונן סטי בחודש מאי 2011 בדומה לאמנת התאגידים  בארה"ב המציעה  לאמץ את הליך הגישור והליכים נוספים ליישוב סכסוכים כהליכים טרם משפט.
4. 10 שלבי הליך הגישור
 א. הכנה להליך גישור
הכנה יסודית להליך גישור עשויה להשפיע על אופיו ותוצאותיו. הכנת  הליך הגישור מהווה את רצף הפעולות ממועד הפניית התיק למגשר ועד לפתיחת ישיבת הגישור הראשונה.יש לשים דגש על הנקודות הבאות: תיאום מועד מוקדם לישיבת הגישור הראשונה, למידת מסמכי ההתקשרות בין הצדדים(חוזה, הזמנת עבודה וכיוצא באלו), הכנת חדר הגישור באוירה נינוחה, תיאום בין המגשרים באשר לעבודתם המשותפת וכן הכנת ערכת גישורית באופן נח לעבודה.
הכנת לקוחות ע"י עורכי הדין עשויה להיעשות באמצעות פגישה בה יובהרו עם הלקוח כללי הגישור, היתרונות בהשתתפות  בהליך וחסרונותיו, עלויות ההליך וחשוב מכל בחירת מגשר או צוות מגשרים מתאים לתחום המחלוקת. עורך דין המצוי ברזי הגישור עשוי גם לחשוף בישיבה מקדמית עם מרשו את האינטרסים אשר חשובים לו-אינטרסים אלו יעמדו ביסודו של הליך הגישור וחשיפתם בשלב זה עשויה אף להקל על התקדמות לקראת פתרון.
ב.פתיחת הליך הגישור
פתיחת הליך הגישור הינה החלק הפותח  בישיבת הגישור הראשונה בה מציג המגשר  לצדדים את כללי הגישור ומקבל את הסכמתם הפורמלית  להשתתף בהליך זה. בסיום פתיחת הליך הגישור חותמים בדרך כלל  הצדדים והמגשר על ההסכםהמצוי  בין  בעלי הדין  והמגשר בהתאם לתקנות הגישור.
חשיבותה של פתיחת הליך הגישור ביצירת יחסי עבודה  נינוחים   עם הצדדים וכללים מוסכמים לניהול והשתתפות בהליך הגישור.
ג. הצגת נקודות הראות של הצדדים
שלב הצגת נקודות הנו השלב בו כל אחד מן הצדדים לגישור מציג את נקודת ראותו;
על עורכי הדין להשלים במידת הצורך נקודות שיש בהן כדי להבהיר את נקודת הראות אך זאת תוך הימנעות  מנקיטת עמדה משפטית . על המגשר לערוך פעולת  שיקוף ביחס לכל אחד מן הצדדים על מנת לוודא כי הדברים הובנו על ידו  ובדרך זו גם על ידי הצד השני.
מקובל כי צד א' אשר פתח בהצגת נקודת הראות  יקבל גם את הזכות להגיב על דברי הצד השני. לאחר מכן יש  מקום לערוך הפסקה קצרה כדי לבחון את הדברים שנאמרו טרם הכניסה לישיבות נפרדות או פגישה משותפת נוספת.
ד.זיהוי נושאי הגישור ויצירת סדר יום
נושאי הגישור מהווים למעשה את העניינים בהם יש לדון במסגרת הליך הגישור
נושאי הגישור מהווים למעשה  את העניינים  בהם יש לדון  במסגרת הליך הגישור. נושאי הגישור כוללים את המחלוקות בין הצדדים אך גם את היחסים בניהם בעבר  ובעתיד  או כל נושא אשר ליבונו חשוב ליישוב הסכסוך.
הגדרת נושאי הגישור  תיעשה בדרך כלל  בהגדרה כללית  אשר תכלול תתי נושאים  ספיציפיים יותר.
סדר היום קובע את סדר הדיון בנושאים השונים ; אחת הדרכים האיכותיות  הינה יישוב מחלוקות "קלות" ויישום המומנטום  החיובי  לשם התמודדות עם המחלוקות ה"כבדות" יותר.
ה. זיהוי האינטרסים  והגדרתם
האינטרסים מהווים  את הביטוי לצרכי הצדדים, מטרותיהם  או חששותיהם הקשורים בענייני הסכסוך. בעוד הערכת המשפט מבוססת על הערכה בין עמדות משפטיות אזי הסדר הגישור מבוסס על אופציות אשר נותנות מענה לאינטרסים של הצדדים ונשענות על אמות מידה אובייקטביות של  הוגנות, נוהג, דין, תקן וכיוצא באלו.
על המגשר לסייע לצדדים בחשיפת האינטרסים שלהם  המסתתרים מאחורי העמדות. עורכי הדין עשויים לסייע בדבר עוד בשלב ההכנה להליך  הגישור . בסופו של שלב זה  תהא בפני המגשר טבלת אינטרסים אשר תציג את האינטרסים של כל צד.
ו. יצירת אופציות בגישור
לאחר שרכשו  המגשר והצדדים הבנה  בקשר לאינטרסים של כל צד יש לפנות לגיבוש אופציות  אשר יתנו מענה לאינטרסים של כל צד לפנות לגיבוש אופציות אשר יתנו מענה  לאינטרסים של כל אחד מן הצדדים בצורה מירבית. האופציות צריכות להתבסס על אמות מידה אובייקטיביות , היינו על קריטריונים  בלתי תלויים  במידת האפשר  בדעה אישית אלא במוסכמות כמו דין , סיכויים וסיכונים בבית המשפט, חוות דעת מומחה , סעיפי הסכם, נוהג וכיוצא באלו.
האופציות  בגישור עשויות להיות מגוונות ולהיישיר מבט ליחסי הצדדים לעתיד וליצור  הסכם חדש בינהם או לשנות את תנאי ההסכם שהיה במחלוקת בהתאם להבנות שהושגו בניהם.
עורכי הדין עשויים להיות שותפים לפיתוח האופציות, בעיקר תוך הארת הפן המפרטי הקשור בהם וייעוץ שותף למרשיהם באשר לאמות מידה אובייקטיביות.
ז. הערכת החלופות.
מטרת שלב הערכת החלופות הינה לבחון את גבולות  ההסכמה הכדאיים  לכל אחד מן הצדדים שכן מי  אשר יש בידו חלופה טובה יותר מאשר אופציית גישור אפשרית יאמץ את החלופה. החלופות   אינן דווקא סכום כסף אפשרי, אם בכלל, היה והליך  המשפטי יצליח כי אם גם התחשבות בזמן, בהוצאות הצפויות, באובדן ההכנסות הנדרש בשל השקעת זמן הפירמה במשפט או בחלופה אחרת , בסיוכיי המשפט לנוכח ההתרשמות מגרסת הצד השני כפי שנשמעה ממנו בגישור ועיון וניתוח המסמכים אשר יעמדו בפני השופט הנכבד, ערכו של השקט התעשייתי וכיוצא באלו. שלב זה מחייב  עבודה מיהמנה  של עורכי הדין בינם לבין מרשיהם ולעיתים בשיחה בניהם.
המגשר משמש לעיתים  מצפן  מאזן ושואל השאלות  המגשר ול"אידך גיסא" אשר חשוב בעניין זה ויתחשבו  בשיקולים אלו לשם הערכת החלופה , אחרי הכל מלאכתם בשלב זה הינה בעלת השפעה מכרעת על סיכויי הגישור.
ח. בחירת האופציות
בחירת האופציות מייצגת את נתיב ההסכם הנבחר, האם בדרך של הסכמה על סכום כספי, האם בדרך של עריכת התקשרות חדשה או דרך אחרת. בדרך כלל יבחר מסלול אשר הסיכויים בו לפתרון הינם הגבוהים ביותר.
ט.יצירת הסכמה
שלב יצירת ההסכמה מהווה את שב היישורת לקראת עריכת הסדר הגישור בו על כל אחד מן הצדדים להתגמש במידה מסויימת על מנת לסגור את הפערים אשר נותרו בניהם. שלב זה דומה יותר להליך של פשרה אשר מנוהל בסיועו של המגשר בישיבו המשותפות או נפרדות עד ליצירת הסכמה בין הצדדים.
עורכי הדין עשויים לסייע ביצירת התקרבות תוך שמירת האינטרסים של מרשם, אם כי צדדים רבים אשר בעלי יכולת קבלת החלטות עשויים לערוך שלב זה יחד עם המגשר בהצלחה.
י.עריכת הסדר גישור
עריכת הסדר גישור מייצגת את השלב האחרון בהליך הגישור בו נערך הסדר הכולל את ההבנות בין הצדדים והתיחיבויותהם. הסדר הגישור יכול להיערך על ידי המגשר או הצדדים באמצעות באי כוחם אך בכל מקרה  חייב לעבור בחינה משפטית טרם העברתו לבית משפט.
לפי תקנות בתי המשפט( אגרות) רשאי בית המשפט להשיב את האגרה לתובע וליתן תוקף של פסק דין להסדר הגישור.