מהפכת הבוררות

הושלמה מהפכת

הבוררות ההסכמית

עו"ד רונן סטי, בורר

מיזמי השינוי החקיקתי

 

ביום ד', 5.11.08, השלימה הכנסת את מהפיכת הבוררות באישור חוק הבוררות (תיקון מס' 2), התשס"ט – 2008. תיקון זה משלב שני מסלולי ערעור הסכמיים בהליך הבוררות. הצעת החוק הוגשה ע"י חברי הכנסת גדעון סער ועמירה דותן בהתאם ליוזמת עורכי הדין רונן סטי וישראל שמעוני שיצאה לדרך עוד בשנת 2004 והסתיימה בתיקון החוק.

מהות התיקון החקיקתי

התיקון לחוק הבוררות נותן מענה לצורך בסיסי בעת ניהול הליכים משפטיים: זכות ערעור שנועדה לתקן טעות מהותית אשר נפלה בפסק הבוררות. אין ספק כי זכות הקיום של הליך בוררות, שהיה חסר אפשרות ערעור נורמטיבית המוסדרת בחקיקה, הלכה ונתערערה. חוק הבוררות אם כן, פותח דף חדש בספר החוקים שלנו. יש להדגיש כי מסלול הבוררות המסורתי שאינו כולל ערכאת ערעור נותר על כנו לכל המקרים המתאימים לו. החוק הוסיף למסלול זה שני מסלולי בוררות הסכמיים הכוללים הליך ערעור. יישומם תלוי ברצון הצדדים וביטויו בהסכם הבוררות בכתב.

הוספת סעיף 21א לחוק הבוררות

מסלול הערעור הראשון שהוסף מקבל את ביטויו בסעיף 21א לחוק הבוררות תחת הכותרת "ערעור בפני בורר". מסלול זה מאפשר ניהול הליך ערעור בפני בורר, בהבדל מערעור בפני בית משפט. אין ספק כי דרך זו עשויה לשמר את הליך הבוררות כהליך יעיל ומהיר שכן המועד לדיון בפני הבורר, או צוות הבוררים שימונה על ידי הצדדים כערכאת הערעור, יהא מוקדם יחסית למועד בו היה נשמע ערעור על פסק דין בבית המשפט.

התנאי שנקבע ליישומו של מסלול זה הנו פשוט: קביעת הצדדים בהסכם הבוררות כי פסק הבוררות ניתן לערעור בפני בורר. במקרה זה חלה חובה קוגנטית על הבורר לנמק את פסק הבוררות. הסיבה לכך ברורה שכן בלא נימוק לא יהא ניתן לבסס את נימוקי הערעור. לשם הסדרה יעילה של סדרי הדיון הוספה לחוק תוספת שניה. זו מסדירה את סדרי הדיון ובכללם, המועדים להגשת ערעור וערעור שכנגד וכן לוחות זמנים להכרעת הערעור.

חשוב להדגיש כי פסק הבוררות לעניין ההגדרה "פסק בוררות" בחוק ייחשב פסק הבוררות בערעור, אלא אם כן לא הוגש ערעור על פסק הבוררות שניתן בערכאה הראשונה, או בחלוף המועד להגשתו כאמור בסעיף 21א (ב) לחוק.

במטרה למנוע יתר ערכאות בהליכי בוררות צומצמה זכות הביטול על פסק הבוררות לעילות הביטול (9) ו – (10) של סעיף 24 לחוק הבוררות: תקנת הציבור ומקרים בהם היה מבוטל פסק דין של בית משפט שאין עליו עוד ערעור. להערכתנו, השארת עילות אלה חיונית בידי בתי המשפט כזרוע הריבון לפיקוח על הליכים שיפוטיים פרטיים מחוץ לכותלי בית המשפט.

מדברי יזם הצעת החוק, חבר הכנסת גדעון סער, בכנסת, מייד עם אישור החוק:

"המהלך הזה הוא מהלך משמעותי מאד כאחד האמצעים שהמטרה שלהם היא הפחתת עומס ההתדיינויות והפחתת העומס על מערכת המשפט, והוא ייבחן לאורך זמן…אני רוצה להודות לשני עורכי דין מלשכת עורכי הדין שבאו אלינו עם הרעיון – האמת היא שהם גם באו בכנסת הקודמת, אבל בכנסת הקודמת הם לא התקדמו – לעורך דין רונן סטי ולעורך דין ישראל שמעוני. הגישה המקצועית שלהם, שהיתה ביסוד ההצעה הזאת, היתה לנו לעזר רב." (דברי הכנסת, 5.11.08, עם אישור חוק הבוררות בקריאה שניה ושלישית בכנסת).

הוספת סעיף 29ב לחוק הבוררות

המחוקק הוסיף לחוק מסלול ערעור נוסף שזכה לכינוי "ערעור ברשות לבית המשפט על פסק הבוררות". עיון בדיוני וועדת חוקה, חוק ומשפט תחת שרביטו של פרופ' בן ששון אשר עודד ותרם תרומה חשובה לאישורו של פסק בוררות זה מגלה כי מסלול חובר, בין היתר, על מנת לאפשר למדינה לחזור ולהשתתף בהליכי בוררות. שינוי מדיניות המאפשרת השתתפות בהליכי בוררות לה קראנו זכתה לחיזוק רב ונראה כי אנו עומדים על סף תקופה חדשה ביחסי המדינה והליך הבוררות.

מסלול זה מאפשר לבעלי דין המעוניינים בקיום הליך ערעור ברשות בבית המשפט בכפוף למספר תנאים:

 

הראשון, קביעת הצדדים בהסכם הבוררות כי על הבורר לפסוק בהתאם לדין. השני, הסכמתם בהסכם הבוררות כי ניתן יהיה לערער על פסק הבוררות ברשות בית המשפט וזאת, אם נפלה בו טעות יסודית ביישום הדין שיש עמה כדי לגרום לעיוות דין.

הליך הערעור יהא ברשות וידון בפני שופט אחד. גם במסלול זה חלה חובת נימוק קוגנטית על הבורר. נוסף על כך קיימת חובת תיעוד ישיבות הבוררות בפרוטוקול כאמור בסעיף 29ב (ב) לחוק. בהבדל מן המסלול הקודם הושארו במסלול זה כל עילות הביטול שכן הואיל והערעור מותנה בקבלת רשות בית המשפט. יחד עם זאת, הדיון ייערך במאוחד הן בבקשת רשות הערעור ובן בעילות הביטול.

תיקון מסלול הבוררות הוותיק

תיקון מוסרי חשוב, ניתן לומר, נערך בתוספת לחוק הבוררות הנוגעת להליך הבוררות המסורתי בו לא קיימת ערכאת ערעור. התיקון מוסיף את סעיף טו רבתי לתוספת החוק הקובע כי: "הבורר ינמק את פסק הבוררות." כלומר, על הבורר לנמק את פסק הבוררות, אלא אם כן קבעו הצדדים אחרת. בדרך זו הוסר המכשול שעמד בפני אלה שלא היו מודעים לתחולת התוספת ותנאיה ולעיתים מצאו עצמם למול שוקת שבורה.

אופק חדש

כדברי הנרי פורד, "במקום לחפש את האשמים יש למצוא את התרופה". החוק החדש נושא עמו בשורה חדשה ועמה הזדמנות של ממש לקהילת עורכי הדין והחברה כולה להליך בוררות מקצועי, ידידותי ומוצלח במבחן התהליך והתוצאה.

הראשון, קביעת הצדדים בהסכם הבוררות כי על הבורר לפסוק בהתאם לדין. השני, הסכמתם בהסכם הבוררות כי ניתן יהיה לערער על פסק הבוררות ברשות בית המשפט וזאת, אם נפלה בו טעות יסודית ביישום הדין שיש עמה כדי לגרום לעיוות דין.

הליך הערעור יהא ברשות וידון בפני שופט אחד. גם במסלול זה חלה חובת נימוק קוגנטית על הבורר. נוסף על כך קיימת חובת תיעוד ישיבות הבוררות בפרוטוקול כאמור בסעיף 29ב (ב) לחוק. בהבדל מן המסלול הקודם הושארו במסלול זה כל עילות הביטול שכן הואיל והערעור מותנה בקבלת רשות בית המשפט. יחד עם זאת, הדיון ייערך במאוחד הן בבקשת רשות הערעור ובן בעילות הביטול.

תיקון מסלול הבוררות הוותיק

תיקון מוסרי חשוב, ניתן לומר, נערך בתוספת לחוק הבוררות הנוגעת להליך הבוררות המסורתי בו לא קיימת ערכאת ערעור. התיקון מוסיף את סעיף טו רבתי לתוספת החוק הקובע כי: "הבורר ינמק את פסק הבוררות." כלומר, על הבורר לנמק את פסק הבוררות, אלא אם כן קבעו הצדדים אחרת. בדרך זו הוסר המכשול שעמד בפני אלה שלא היו מודעים לתחולת התוספת ותנאיה ולעיתים מצאו עצמם למול שוקת שבורה.

אופק חדש

כדברי הנרי פורד, "במקום לחפש את האשמים יש למצוא את התרופה". החוק החדש נושא עמו בשורה חדשה ועמה הזדמנות של ממש לקהילת עורכי הדין והחברה כולה להליך בוררות מקצועי, ידידותי ומוצלח במבחן התהליך והתוצאה.