מהפיכה מתן תוקף של פסק-דין להסדר גישור כמו לפסק בוררות

 

לאחרונה פורסמה הצעת חוק בתי המשפט [נוסח משולב] (תיקון מס' 29) (הוראות לעניין גישור), (התשס"א – 2001). הצעת חוק קצרה זו משלבת את הליך הגישור כאמצעי חלופי וראשוני ליישוב סכסוכים טרם משפט. אישור הצעת החוק בכנסת בקריאות שניה ושלישית יסלול את הדרך להתמחות בניהול מקצועי של הליכי גישור וליווי הלקוחות במהלכם.

 

עיקרה של הצעת החוק נסב על סמכותו של בית המשפט לתת תוקף של פסק-דין להסדר גישור בעניין שבסמכותו מבלי שנפתח הליך באותו עניין בבית המשפט – וזאת לאחר שמצא כי הסדר הגישור הושג בהליך גישור שהתקיים לפי החוק. התנגדות למתן תוקף של פסק-דין להסדר גישור תהא בדרך של בקשה לביטול ההסדר בלבד.

כיום, מתן תוקף של פסק-דין להסדרי גישור בהתאם לסעיף 79ג לחוק בתי המשפט ניתן רק במידה ומקורו של התיק בבית משפט ולא בהסכם שהושג טרם פניה לערכאות.

 

__________________________________________________

מתן תוקף של פסק-דין להסדר גישור באמצעות בקשה פשוטה וקצרה לבית המשפט המוסמך יחסוך את הצורך בפתיחת הליכים משפטיים וניהולם בבית המשפט עד למתן פסק-דין המכריע בין טענות הצדדים.

__________________________________________________

 

החידוש בהצעת החוק יאפשר לצדדים לפנות להליך גישור לפני משפט, היינו לפני פתיחת תיק בבית המשפט המוסמך, לנהל את המשא-ומתן ביניהם בסיועו של המגשר במסגרת הליך הגישור ולסיים את הסכסוך בהסדר גישור. מתן תוקף של פסק-דין להסדר זה באמצעות בקשה פשוטה וקצרה לבית המשפט המוסמך יחסוך את הצורך בפתיחת הליכים משפטיים וניהולם בבית המשפט עד למתן פסק-דין המכריע בין טענות הצדדים. הליך פרוצדורלי פשוט זה משווה במידה רבה מבחינה זו את מעמד הגישור למעמד מוסד הבוררות, אם כי שני ההליכים שונים בתכלית במהותם.

 

קבלת הצעת החוק עשויה ליצור מצב בו עורכי-הדין יתמחו בניהול הליכי גישור מחד, וילוו את לקוחותיהם בהליכי גישור, מאידך. יש לזכור כי המגשר איננו מוסמך ליתן ייעוץ משפטי ומשכך, תפקידם של באי כוחם של הצדדים בהליך הגישור חשוב להצלחת ההליך לשביעות רצון הצדדים.

 

ניתן לומר כי קבלת הצעת החוק מהווה מהפיכה בגישת המשפט לתחום יישוב הסכסוכים; הצדדים זוכים למעשה בעוצמה של החלטה שיפוטית סופית להסדר שהושג ביניהם בהליך הגישור אשר שונה במהותו ובגישתו מבירור הסכסוך בהליכי בוררות או משפט. לעורכי-הדין תפקיד שוב בהצלחת הליך זה.

 

ממפנה חשוב זה ראוי גם ללמוד כי חשיבותו של הגישור היא בהיותו מכשיר חברתי ליישוב סכסוכים מהדרגה הראשונה המקדם הידברות בין בעלי הדין ולא מכשיר טכני להקלת עומס העבודה בבתי המשפט. אמנם, אישור הצעת החוק  בכנסת עשוי להקל את הנטל הרב בו נושאים השופטים אך ראוי לבחון תוצאה זו כתוצאת לוואי בלבד ולא כמטרה העומדת ביסודה של הצעת החוק.

 

חידוש נוסף וחשוב הנו הסרת המגבלה של ניהול הליכי גישור בתיקים אזרחיים בלבד. מהרחבת היריעה יש ללמוד לכאורה על אפשרות ניהול הליכי גישור גם בתחומים אחרים ובעיקר בתחום המשפט הפלילי. ברי, כי הפניית תיקים להליכי גישור בתחום זה צריכה להיעשות בזהירות רבה.

 

החלפת המונח "פישור" במונח "גישור" המופיע בסעיפים 79ג ו – 79ד לחוק בתי המשפט בהתאם למוצע בהצעת החוק תביא את הבלבול בין שני המונחים הללו לסיומו; אכן כדברי הצעת החוק המונח "גישור" משקף נכון יותר את מהותו של ההליך והוא המונח אשר רווח בציבור. מטרת הליך הגישור איננה לפשר בין הצדדים אלא לתת מענה אופטימלי במידת האפשר לאינטרסים החשובים ביותר שלהם.

 

הצעה נוספת המופיעה בהצעת החוק הנה הסמכת שר המשפטים להתקין תקנות בנושא הכשירות, הכישורים והניסיון הנדרשים ממגשר וכן תקנות בעניין רשימת מגשרים אשר תעמוד לרשות בתי המשפט ובה פרטים לעניין המגשר, לרבות הנושאים שבהם הוא מתמחה והערכת מיומנותו.

בהתאם לדו"ח הועדה המייעצת לעניו גישור בבית המשפט בראשות כב' השופטת שרה גדות ישנה חשיבות רבה ביותר לניהול הליכי גישור על-ידי מגשרים אשר עברו הכשרה מתאימה לכך.

הניסיון בתחום זה מלמד כי הליך הגישור הנו הליך מקצועי המחייב הכשרה וידע מתאימים. מגשר המצוי ברזי ההליך ובעל מיומנויות גישור מתקדמות עשוי לסייע לצדדים במציאת פתרונות יצירתיים לשביעות רצונם אשר לא היו צפויים בפתיחת ההליך ולא עלו בעת ניהול משא-ומתן ישיר בין הצדדים. מעבר לכך, ניהול הליך גישור על-ידי מגשר מנוסה ומיומן לעומת מגשר אשר עבר הכשרה בסיסית בלבד עשוי להוביל את הליך הגישור לתוצאות שונות בתכלית. מכאן נלמד כי להסמכת שר המשפטים חשיבות רבה במישור המקצועי.

 

 

לסיכום, הצעת החוק מלמדת על מיסוד הליך הגישור בחברה בכלל ובקהילת המשפט בפרט. לנוכח החשיבות הרבה בהשכלה המשפטית לצורך ניהול הליך גישור מקצועי עשויה קהילת עורכי-הדין למלא תפקיד חשוב בניהול הליכי גישור ובעת ליווי לקוחות בהליכים אלו לשביעות רצונם.

הצעת החוק ממסדת את הליך הגישור כהליך רצוני, הליך הנובע מבחירת הצדדים ובאי כוחם. היא מעמידה את הגישור במבחן מקצועי. לעורכי-הדין השפעה חשובה ומכרעת על מידת הצלחתו ועל המידה בה קהילת המשפט תוביל הליך חשוב זה בעתיד .