כוחו של מינוי על-פי סעיף בוררות הסכמי לעומת מינוי בורר על-ידי בית משפט

גילוי דעת

כב' השופטת שרה דותן בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב נתנה עדיפות למינוי בורר על-פי מנגנון הקבוע בסעיף בוררות הסכמי וביטלה את החלטת הרשם למינוי בורר על-ידי בית המשפט.

המערערת הנה חברה זרה שהתאגדה בהולנד. המשיבה הנה חברה זרה שהתאגדה בטקסס שבארצות-הברית. החברות נקשרו בעניין רכישת זכויות של בית מלון ברומניה. ההסכם כלל סעיף בוררות כאמצעי לפתרון חילוקי דעות. סעיף זה כלל כי היה ולא תהיה הסכמה באשר לזהותם של שני בוררים מסוימים ימנו הצדדים בורר בהסכמה הדדית. היה ולא תושג הסכמה כזו אזי ימונה הבורר על-ידי נשיא המוסד לבוררות בינלאומית בלונדון.

כב' הרשם השופט עדי אז"ר ז"ל מינה בורר לפי בקשה שהוגשה על-ידי המשיבה. החלטתו בוטלה בהסכמה בהליך ערעורי ובלבד שייערך ניסיון משותף למנות בורר מוסכם. משניסיון זה לא צלח פנתה המשיבה בבקשה נוספת לבית המשפט למינוי בורר. כב' הרשם שמואל ברוך מינה בורר להכרעת הסכסוך. על החלטתו הוגש הערעור לבית-המשפט המחוזי שנדון בפני כב' השופטת שרה דותן.

השופטת דותן שמה דגש על חשיבות עקרון כיבוד ההסכמים. משבחרו הצדדים במנגנון מוסכם, חוזי יש לתת לו את המשקל המתאים, מה גם שלא נמצא כל טיעון ענייני מדוע אין לפעול בדרך זו בנסיבות העניין. בנוסף, העובדה כי מדובר בבורר שימונה על-ידי מוסד בינלאומי בחו"ל איננה נוצרת כל קושי שכן מדובר בשתי חברות זרות במילא והעסקה נוגעת לרכישת בית מלון ברומניה.

בית המשפט מעיר כי לא באו לפניו נסיבות מיוחדות שיש בהן כדי להצדיק הימנעות מאכיפת הסעיף החוזי. לעניין זה מפנה השופטת ל ע"א 4601/02 (פורסם, פ"ד נח' (2), 465) שדן, בין היתר, בסוגיית תניות שיפוט בינלאומיות. בית המשפט העליון, מפיו של כב' השופט גרוניס פסק שם כי בכדי להתגבר על תניית השיפוט היה על המערערת להראות נסיבות מיוחדות שיצדיקו התעלמות מסעיף השיפוט, ולמעשה מתן יד להפרתו. שם, נטען לנסיבות מיוחדות כדוגמת ניהול דיון כפול, בארץ ובפלורידה, וחשש מקביעות סותרות – נסיבות אלה לא עמדו במבחן ה"נסיבות מיוחדות".

בסופו של דבר, בית המשפט קיבל את הערעור, ביטל את החלטת הרשם והפנה את הצדדים ליישם את מנגנון מינוי הבורר בהתאם לסעיף הבוררות בהסכם. (ע"א 2220/05 BEA HOSTELS N.V נ' BELLWAY LLC ניתן על-ידי כב' השופטת שרה דותן, בית המשפט המחוזי בתל-אביב)

גילוי דעת

פסק-דין זה מלמד עד כמה חשוב להקדיש מחשבה בעת ניסוח סעיף יישוב סכסוכים בעת ניסוח החוזה. בסופו של יום, פתרון הסכסוך יהיה מושפע מאד מסעיף היו"ם (יישוב סכסוכים). מספר שאלות למחשבה:

1. כיצד ניתן לנסח סעיף יו"ם יאפשר ניהול משא-ומתן משפטי ענייני בתקופה הקודמת למשפט?

2. מתי מתאים לשלב סעיף גישור טרם הסכמי ולמנות בהסכם מגשר מקצועי כברירת מחדל הניתנת לשינוי? מה באשר ליישום נוסח הדוגמא שנערך על-ידי לשכת עורכי-הדין, המוסד הארצי לגישור על-שם דוד רוטלוי בשיתוף הועדה לגישור ולבוררות בועד מחוז תל-אביב ומרכז?

3. היה והליך הגישור נסתיים ללא הסכמה: עדיפה פנייה לערכאות בתי-המשפט או להליך בוררות?

4. אם קיימת עדיפות להליך הבוררות, מה יהיו תנאיה והאם ראוי לכלול אפשרות של ערעור במקרה מוגדר בו נפלה בפסק הבוררות "טעות של ממש"?

 

צור קשר