הדברות חובה בבית הדין לעבודה

הדברות חובה בבית הדין לעבודה

 

הדברות חובה בבית הדין לעבודה

עו"ד רונן סטי, יו"ר ועדת הבוררות המחוזית בלשכת עורכי הדין בישראל וחבר הנהלת בית הדין הבינ"ל לבוררות של ה – ICC  בפריז.

 

בהבדל של שבועות בודדים בולטת מדיניות בית הדין הארצי לעבודה חדשה ביחסי המדינה ועובדיה. בית הדין אינו מסתפק עוד ב"ניסיונות משא ומתן קדחתניים". הוא מצפה לתוצאות ועומד על כך. הדברות חובה היא צו השעה. נראה כי מדיניות חדשה זו תתפשט כאש בקצה קוצים ויש בה כדי לסמן מדיניות חדשה בבתי המשפט בישראל.

צבא הפרקליטים התרגל מזמן להנחיות בתי המשפט והמלצותיו בדבר ניהול משא ומתן. גם המדינה וההסתדרות רגילים זה שנים בניהול משא ומתן. אלא שההבדל הוא שבית הדין אינו שש להכריע על דרך מתן פסק דין. יחד עם זאת, הוא גם אינו מאפשר להסתדרות להשבית את המשק ולעשות "בית ספר" למדינה לפי "כללי הספר" אחר שהוכרז סכסוך עבודה ועברה התקופה המינימלית המאפשרת את השבתת המשק כפועל יוצא  ממגעים כאלה או אחרים שלא נשאו פרי. במקום מופע של השבתות, נדרשה ההסתדרות להסתפק ב"שביתונת". נציגי האוצר בוודאי קבלו זאת בסיפוק אך אבוי אם הדבר יפורש על ידם הן בפרשת עובדי הקבלן והן בפרשת הרופאים המתמחים כאמצעי להפגנת כח במשא ומתן. אם יעשו כן, יישארו עם הכסף ביד אך בלי רופאים ובלי עובדים. המחיר של תוצאה כזו גבוה בהרבה מדרישות העובדים והרופאים.

מאחר וצו השעה הנו הדברות חובה על הצדדים להתמקצע בניהול הליכי הדברות אפקטיביים. ברירת המחדל היא משא ומתן או גישור. אם נציגי הרופאים המתמחים, משרד האוצר וההסתדרות היו מסתייעים במומחים לפתרון משברים, משא ומתן או גישור, ייתכן כי מזמן היו מושגות תוצאות לשני הצדדים. הנרי פורד אמר בזמנו כי "במקום לחפש את האשמים, חפשו את התרופה." התרופה מעתה ואילך לא תהיה השבתה עם יד קלה על ההדק, אלא הדברות אינטנסיבית. משא ומתן בישראל מזכיר לעיתים קריקטורה המצויה בספר העוסק בניהול משא ומתן מבית היוצר של אוניברסיטת הארוורד שם נראה איש עסקים הנתון במצב של שוד ובעוד השודד מאיים עליו, מכוון אקדח לרקתו ומאיים כי עליו לבחור בין החיים ובין הכסף, הוא משיב לו כי הוא אף פעם לא מסכים להצעה הראשונה. 

נשיא בית הדין הארצי לעבודה בדימוס, השופט סטיב אדלר היה נוהג להכניס את נציגי הצדדים ללשכתו שם היה נטחן המשא ומתן עד דק עד שהושגו תוצאות לקראת בוקר. מגישתה של כב' הנשיאה החדשה יחסית, השופטת נילי ארד נדמה כי מ"שבגרו הצדדים" ולמדו הלכות הדברות ראוי כי ישיגו תוצאות גם בעצמם.  זה עוד לא קורה. ואולם, לצד ההחלטות האחרונות יש לקוות כי בית הדין יידע גם לשדר למדינה כי היא תידרש למחירים מופלגים, היה ויתרשם כי מסע  ההדברות היה כדי לצאת ידי חובה ולו לשם האיזון. לעניין זה, ניתן לחייב את המדינה בהוצאות משפט כבדות ביותר לצד פסיקה הולמת אשר תעביר את המסר.

הגיע זמן גישור או בוררות. זהו צו השעה ועדיף לכולנו, ובמיוחד לעורכי הדין כי נשכיל להבין זאת במקום לכלות את הזמן בהתדיינויות משפטיות אשר יחזירו אותנו במילא לשולחן הדיונים.

 

 

 

ויילמד כי ניהול המשא ומתן היה