גישור חובה בישראל: אפשר אחרת?

מערכת המשפט בישראל הנה הראשונה ליישם בשבועות הקרובים הליך קדם גישור חובה במודל חדש ושונה ממדינות מערביות אחרות. חובת קדם-גישור, או כפי שהיא מכונה בעגה המקצועית, ישיבת מה"ות – מידע, היכרות ותיאום נועדה לסייע לצדדים ובאי כוחם לקבל החלטה מושכלת אם עשוי מסלול הגישור לפתור את הסכסוך בהסכמה. זהו לא הליך גישור אלא מבחן מוקדם לו. בדומה לפציינט המבקש להיוועץ עם רופא מומחה האם כדאי לעבוד ניתוח מסוים עשויה ישיבת המה"ות להבהיר לצדדים אם כדאי להם להיכנס בכותלי הליך הגישור. 70 המגשרים שנבחרו לנהל הליך זה נבחרו בהליך מכרז שערכה הנהלת בתי המשפט. שר המשפטים אף תיקן את תקנות סדר הדין האזרחי ביום 30.4.08 שם נקבע כי תוקפן יחל ביום 1.7.08. התייצבות לישיבת המה"ות היא חובה.  אי התייצבות בה תחייב בהטלת הוצאות על ידי בתי המשפט.

מערכת בתי המשפט בישראל שאינה יכולה לשאת עומס של למעלה ממיליון תיקים לשנה זקוקה להליכי הגישור והבוררות כאוויר לנשימה. אי אפשר אחרת במציאות בה מוצפת מערכת המשפט בסכסוכים מגוונים שאין היא הכתובת הנכונה להם. המקום המתאים לפתרון סכסוכים מסחריים הנו מחוץ לכותלי בית המשפט באמצעות הליכי מו"מ משפטי, גישור ובוררות ובכלל אלה גם בוררות הסכמית הכוללת אפשרות ערעור מחוץ לכותלי בית המשפט.

בקליפורניה שבארה"ב חובה על הצדדים ועורכי דינם לבחור, טרם הדיון הראשן בבית המשפט באחת מה"דלתות" הייעודיות ליישוב סכסוכים: גישור, בוררות או הערכה נייטרלית מוקדמת, הליך שטרם נקלט בישראל ומטרתו ליתן חוות דעת משפטית לבעלי הדין על הסיכויים והסיכונים הכרוכים בניהול המשפט.

בישראל הסתפקו בשלב זה בחובת קדם גישור, להבדיל מחובת השתתפות בישיבת גישור בפועל כפי שמיושמת במערכת בתי המשפט באונטריו שבקנדה לדוגמה.  התוכנית בישראל תכלול את בתי משפט השלום בתל-אביב, ראשון לציון וירושלים ותימשך לאורך תקופה בת שנתיים. לקבוצת המגשרים יופנו לישיבות המה"ות תיקים אזרחיים שסכומם או שווים עולה על 50,000 ₪, למעט תיקי תאונות דרכים או תביעות בסדר דין מקוצר שלא הוגשה בהן בקשת רשות להתגונן. בצד זרם התיקים הרב הצפוי למגשרים אלה ראוי לציין כי פגישת המהו"ת תבוצע ללא תשלום אך המשך הליך הגישור יתבצע בתשלום של 300 ₪ בצירוף מע"מ לכל שעת עבודת המגשר. באופן טבעי יימשך הליך הגישור בפני מגשר המה"ות, אלא אם החליטו הצדדים על מינוי מגשר אחר המורשה לכך בתקופת הפיילוט.

המדינה אמנם מקדמת את הליכי הגישור אך חובה כי תפעל בדחיפות בכל הקשור לגישתה להליכי בוררות. על היועץ המשפטי לממשלה לשנות את הנחייתו ולאפשר את השתתפות המדינה בהליכי בוררות. לא ייתכן כי המדינה, המשמשת כבעל דין בתיקים רבים תהיה גורם מוביל בעומס המוטל על כתפי השופטים. שינוי הנחיית היועץ חיונית לשם הצלחת הליכי הבוררות ויכול לכלול חובה על פיה הליכי בוררות אלו יאפשרו זכות ערעור בפני בורר מחוץ לכותלי בית המשפט. עמדה זו אף עולה בקנה אחד עם הצעת חוק הבוררות (ערעור על פסק הבוררות (התשס"ח – 2007) העומדת לקראת אישורה בקריאה שניה ושלישית בכנסת. בימים אלה של ביקורת ציבורית ראוי כי המדינה תתן דוגמה להפחתת העומס על בתי המשפט. הכדור בידיה.