מינוי בורר בבוררות ICC

    עו"ד סטי המכהן כחבר בועדת הבוררות הבינ"ל של ה- ICC הפועלת ליד בית הדין הבינ"ל לבוררות של ה - ICC אשר חבר את הספר"ניהול בוררות בינ"ל ב - ICC, מורה נבוכים לפרקליט הישראלי", הוצאת ICC - ישראל, משמש גם כבורר בבוררויות עסקיות ב - ICC.

    ככל שבידי חברה ישראלית יש כדי לשאוף לקיום הבוררות בישראל על ידי בורר ישראלי כך ייטב. ואולם, בית הדין לבוררות של ה - ICC ממנה בדר"כ לצדדים בורר מלאום שונה משל הצדדים מטעמי נייטרליות. אין ספק כי נוכחות של בורר המכיר את המנטליות והלך הרוח הישראלי חשוב לצד הישראלי כפי שחשוב בוודאי לצדדים אחרים כי הבורר יהא ממדינתם. הפתרון לכך הנו בבוררות המבוססת על מנגנון בוררות המוכר בישראל כזבל"א (זה בורר לו אחד וזה בורר לו אחד) לפוי כל צד ממנה בורר מטעמו ובית הדין ממנה את יו"ר ההרכב.

    הגם שהדבר כרוך בעלויות גבוהות יותר מאשר מינוי בורר יחיד הרי הבטחון שיש לבעל דין ישראלי במצב כזה גבוה יותר. לבוררות בינ"ל שכזו ב - ICC כבר מונה עו"ד סטי בעבר.

    קביעת מספר הבוררים עשויה להיות מושפעת מאופיו של הסכסוך ומהיקפו. ברי כי ככל שהיקף הסכסוך גדול יותר כך גדל הסיכוי למינוי מותב בן שלושה בוררים, מאחר שעל "לשון המאזניים" יש לשקול סיכויים כנגד סיכונים בעלי משמעות גדולה יותר.

    בעיקרון, הוועדה המיוחדת לבחינת הדרכים לשליטה בְהוצאות וּזמן בְבוררות ICC ממליצה לשקול בחיוב את מינויו של בורר אחד עם התעוררות הסכסוך. יש לכך שני יתרונות: האחד, עלויות נמוכות יותר מהעלויות הכרוכות במינוי שלושה בוררים; השני, גמישות רבה יותר בקביעת מועדים, הואיל והתיאום הנדרש בין מותב הבוררות ובין בעלי הדין ופרקליטיהם מצומצם וקטן יותר.

    סעיף 8 לכללי הבוררות של ה-ICC מסדיר את סוגיית מספר הבוררים:

    מספר הבוררים

    הסכסוכים יוכרעו על ידי בורר אחד או שלושה בוררים.

    כאשר הצדדים אינם מסכימים על מספר הבוררים, בית המשפט ימנה בורר אחד, למעט מקרים בהם נראה לבית המשפט שהסכסוך הוא כזה שמחייב מינוי של שלושה בוררים. במקרה כזה, התובע ימנה בורר תוך פרק זמן של 15 יום מקבלת ההודעה על החלטת בית המשפט והמשיב ימנה בורר תוך פרק זמן של 15 יום מקבלת ההודעה על המינוי שנעשה על ידי התובע.

    כאשר הצדדים הסכימו שהסכסוך ייושב על ידי בורר יחיד, הם רשאים, על-פי הסכמה, למנות בורר יחיד לאישור בית המשפט. אם הצדדים אינם ממנים בורר יחיד תוך 30 יום מהתאריך שבו בקשת התובע לבוררות התקבלה על ידי הצד שמנגד, או תוך פרק זמן נוסף שניתן על ידי המזכירות, ימונה בורר יחיד על ידי בית המשפט.

    כאשר הסכסוך מופנה לשלושה בוררים, כל צד ימנה בבקשה ובתשובה, בהתאמה, בורר אחד לאישור. אם מי מהצדדים אינו עומד בכך, המינוי ייעשה על ידי בית המשפט. הבורר השלישי, שיפעל בפועל כיושב ראש מותב הבוררות, ימונה על ידי בית המשפט, אלא אם הצדדים הסכימו על הליך אחר למינוי זה, ובמקרה זה המינוי יהא נתון לאישור בכפוף לסעיף 9. אם הליך זה לא הביא למינוי תוך פרק הזמן שנקבע לצדדים על ידי בית המשפט, הבורר השלישי ימונה על ידי בית המשפט.

    יש לציין כי כבר במועד הגשת ה"בקשה לבוררות" לפי סעיף 4 לכללים, על המבקש-התובע לציין את כל הפרטים הרלוונטיים הנוגעים למספר הבוררים ובחירתם בהתאם לתנאי סעיפים 8, 9 ו-10 וכל מינוי של בורר המתבקש בהם.

    אם הצדדים אינם מגיעים להסכמה בדבר זהות הבורר, יפעל בית הדין למינוי בורר כאמור בסעיף 8 (3) לעיל. בעיקרון, כאשר נדרש מינוי של בורר יחיד, או יו"ר של מותב, ימנה בית הדין בורר מלאום השונה מזה של הצדדים. בנסיבות מיוחדות ובאין התנגדות, עשוי בית הדין למנות בורר מאחד הלאומים של הצדדים.

    נראה אפוא כי מינוי בורר יחיד עשוי לעמת בעל דין ישראלי כמו גם את פרקליטו עם בורר שהוא בן לאום אחר. באופן טבעי, בורר כזה אינו מכיר מקרוב את הלך הרוח ואת תפיסת העסקים בישראל, כמו גם את המשפט הישראלי. דרך אחת להתגבר על קושי זה היא לקבוע בסעיף הבוררות את לאום הבורר שיהיה ממדינה "קרובה" לישראל מבחינת שיטת המשפט שלה, לדוגמה אנגליה.

    לחלופין, הפירמה הישראלית עשויה ליהנות ממותב בוררות הכולל גם בורר ישראלי במסלול סעיף 8 (4) לכללי הבוררות שצוטט לעיל. היינו, יישומה של תפיסת בוררות זבל"א (זה בורר לו אחד), שעל פיה כל צד ממנה בורר מטעמו. הבורר השלישי ממונה על ידי בית הדין ומכהן כיו"ר המותב, אלא אם הוסכם על דרך אחרת, למשל מינויו על ידי שני הבוררים הנ"ל. אם נניח כי חברה ישראלית מבקשת לתבוע חברה אנגלית, הרי כבר בבקשה תמנה החברה הישראלית בורר ישראלי ספציפי מטעמה לאישור בית הדין. המשיבה, החברה האנגלית, תמנה בורר מטעמה בכתב התשובה. בית הדין ימנה את הבורר השלישי, אלא אם יסכימו בעלי הדין על דרך מינויו. יישום נוסחה זו בהצלחה חייב לקבל ביטוי בסעיף הבוררות. במקרה דנן ייקבע שכל צד ימנה בורר מטעמו. נוסף על כך, ניתן להסכים כי שני הבוררים שימונו יבחרו בבורר שלישי, בתוך פרק זמן שיקבע בית הדין. מכל מקום, בית הדין ימנה, לפי צורך, יו"ר למותב.

    להערכתי, ככל שההתקשרות בין הצדדים נערכת בהיקף גדול יותר, יש לשקול בחיוב את מנגנון הזבל"א.

    יש לציין כי מינוי בורר יחיד או יו"ר מותב על ידי בית הדין, נעשה על-פי הצעת הוועדה לאומית של ה-ICC הנחשבת למתאימה. בישראל נקבע נוהל למינוי בוררות במקרים מסוג זה. סעיף 9 (3) לכללים מסדיר מקרים שבהם נדחתה הצעת הוועדה.

    בעיניי, בוררות היא מקצוע ולכל הפחות התמחות בנישה. הצלחת הבורר באה מתוך מִשלב של אישיות מתאימה הניחנת ביכולת לקבל החלטות בשיקול דעת הטובל במזג שיפוטי והכול תוך ניהול אפקטיבי של הליך זה. בוררות אינה חיקוי של בית משפט. היא דרך חלופית ואחרת לפתרון סכסוכים. לכן, קיימת חשיבות רבה בבחירת בורר מיומן בעל יכולת לנהל תיק בוררות באופן יעיל אשר יסייע גם בהפחתת עלויות ובחיסכון של זמן ודרך להכרעת הסכסוך. ועדת המשנה אף מציינת לחיוב בורר בעל יוזמה. כידוע, באירופה נהוגות שיטות משפט שאינן דווקא אדברסריות כבישראל, ובהן יוזמת השופט חיונית ולא די בשמיעת הצדדים להכרעת הסכסוך. מכל מקום, סבורני כי יש לראות בבורר מנהיג המוביל את ספינת המחלוקת לאי מבטחים שבו ייקבע גורל נוסעיה. הואיל והים סוער, חשוב שהובלת הספינה תיעשה בביטחון, במקצועיות, בזהירות וביעילות גם יחד. מעבר לכל אלה חשוב כמובן לבחור בבורר שמבין בתחום הסכסוך ומכיר את כללי הבוררות של ה-ICC כמו גם את רוחו של מוסד מפואר זה.

    ראוי להדגיש: באין הסכמה בין הצדדים, הדרך המהירה למינוי הבוררים עשויה להיות באמצעות בית הדין. במילים אחרות, באין הסכמה, מוטב להותיר את מינוי הבוררים לבית הדין ולא לנקוט דרכים מסורבלות למינויים (ראה "ניהול בוררות בינ"לב - ICC/מורה נבוכים לפרקליט הישראלי", ICC - ישראל, התש"ע - 2009, עמ' 12-13).

 

צור קשר