בוררות בדין האנגלי

חוק הבוררות בבריטניה, ממנה ירשה ישראל את פקודת הבוררות עבר שינוי יסודי ונחקק מחדש בשנת 1996. במסגרת שינוי זה הוסדרה בו האפשרות לניהול הליך בוררות עם ערכאת ערעור. מהפיכה זו בדין האנגלי נערכה בניר עמדה בעריכתו של עו"ד רונן סטי עבור ועדת חוקה חוק ומשפט בכנסת. סעיף 58 לחוק הבוררות הבריטי הנו הסעיף הדקלרטיבי בדבר קיומה של זכות הערעור על פסקי בוררות. הוא קובע כי כל עוד לא הוסכם אחרת על ידי הצדדים לבוררות, פסק הבוררות שניתן על ידי טריבונל הבוררות בהתאם להסכם הבוררות הנו סופי ומחייב את הצדדים וחליפיהם. יחד עם זאת, אין בכך כדי להשפיע על זכותו של אדם לבקר את פסק הבוררות באמצעות הליך ערעור או בחינה מחודשת או בהתאם להוראות פרק זה. 

ARBITRATION ACT 1996 (UK)

58. Effect of award

(1) Unless otherwise agreed by the parties, an award made by the tribunal pursuant to an arbitration agreement is final and binding both on the parties and on any persons claiming through or under them. (2) This does not affect the right of a person to challenge the award by any available arbitral process of appeal or review or in accordance with the provisions of this Part.

משמעותו של סעיף זה הנה כי מסלול הערעור על פסקי הבוררות פתוח בפני ציבור בעלי הדין. להבנתנו, הם יכולים לבחור להפעיל את זכות זו באחת משתי דרכים:

א. הסכמה על זכות ערעור אשר תבוא בדרך-כלל בהסכם הבוררות או;

ב. הפעלת זכות הערעור בהתאם להוראות חוק הבוררות.

להבדיל מן החוק הישראלי אין החוק הבריטי מטיל שורה של חובות מנדטוריות על ערכאת הבוררות הראשונה כאשר הסכימו הצדדים על זכות ערעור ביניהם. הוא מטפל בהליך הערעור עצמו. הוא עושה כן הואיל וזכות הערעור הנה לבית-המשפט המוסמך לפי חוק. יחד עם זאת, קרוב לוודאי כי על הצדדים להשכיל לבנות הסכם בוררות מתאים אשר יאפשר יישום יעיל של זכות הערעור. סעיף 69 לחוק מסדיר באופן מיוחד את זכות הערעור לפי חוק וסדרי הדין הנוגעים לה.

 

  1. Appeal on point of law

(1) Unless otherwise agreed by the parties, a party to arbitral proceedings may (upon notice to the other parties and to the tribunal) appeal to the court on a question of law arising out of an award made in the proceedings. An agreement to dispense with reasons for the tribunal\'s award shall be considered an agreement to exclude the court\'s jurisdiction under this section. (2) An appeal shall not be brought under this section except-- (a) with the agreement of all the other parties to the proceedings, or (b) with the leave of the court. The right to appeal is also subject to the restrictions in section 70(2) and (3). (3) Leave to appeal shall be given only if the court is satisfied-- (a) that the determination of the question will substantially affect the rights of one or more of the parties, (b) that the question is one which the tribunal was asked to determine, (c) that, on the basis of the findings of fact in the award-- (i) the decision of the tribunal on the question is obviously wrong, or (ii) the question is one of general public importance and the decision of the tribunal is at least open to serious doubt, and (d) that, despite the agreement of the parties to resolve the matter by arbitration, it is just and proper in all the circumstances for the court to determine the question. (4) An application for leave to appeal under this section shall identify the question of law to be determined and state the grounds on which it is alleged that leave to appeal should be granted. (5) The court shall determine an application for leave to appeal under this section without a hearing unless it appears to the court that a hearing is required. (6) The leave of the court is required for any appeal from a decision of the court under this section to grant or refuse leave to appeal. (7) On an appeal under this section the court may by order-- (a) confirm the award, (b) vary the award, (c) remit the award to the tribunal, in whole or in part, for reconsideration in the light of the court\'s determination, or (d) set aside the award in whole or in part. The court shall not exercise its power to set aside an award, in whole or in part, unless it is satisfied that it would be inappropriate to remit the matters in question to the tribunal for reconsideration. (8) The decision of the court on an appeal under this section shall be treated as a judgment of the court for the purposes of a further appeal. But no such appeal lies without the leave of the court which shall not be given unless the court considers that the question is one of general importance or is one which for some other special reason should be considered by the Court of Appeal.

 

הוא קובע כי במידה ולא הוסכם אחרת ע"י הצדדים, צד להליכי בוררות, בכפוף להודעה לצדדים האחרים ולטריבונל הבוררות, רשאי לערער על שאלה משפטית העולה מתוך פסק הבוררות הניתן בהליכי הבוררות. יחד עם זאת, הסכם בוררות הפוטר את הטריבונל מלנמק את פסק הבוררות ייחשב כהסכם המוציא את תחולת הוראת חלק זה בכל הנוגע לסמכות ביהמ"ש. היינו, פסק בוררות שאינו מנומק, לא יהא ניתן לערעור בפני בית המשפט. שני מסלולי דיון לבירור הליך הערעור: האחד, מסלול בזכות המותנה בהסכמת כל הצדדים להליכי הבוררות כמפורט בסעיף 69 (2) (ש) לחוק. השני מסלול ברשות בית משפט המוסדר בסעיפ 69(2)(נ) המתנה את בירור הערעור במספר תנאים:

רשות ערעור ע"י ביהמ"ש תינתן גם היא במספר תנאים:

  1. האם החלטת בית המשפט בשאלת הערעור תשפיע באופן מהותי על זכויותיו של מי מהצדדים.
  2. האם השאלה המשפטית אכן עמדה בפני הטריבונל להכרעה.
  3. בהתבסס על ההכרעה העובדתית של הטריבונל מסקנתו המשפטית שגויה באופן ברור או שיש לשאלה שבערעור חשיבות ציבורית.
  4. חרף רצונם של הצדדים לפתור את הסכסוך בהליכי בוררות זה צודק ומתאים בנסיבות העניין שביהמ"ש יכריע בשאלה זו.

אם כן לפנינו שורת תנאים מורכבת לפי החוק האנגלי. יחד עם זאת, שקלול כלל המבחנים לעיל מלמד על מדיניות התערבות של בתי המשפט בפסק הבוררות. בנוסף, עומד בית המשפט על קיומם של תנאים נוספים לשם בירור הליך ערעור:

  1. מתן רשות של בית-המשפט לכך וכן מגבלות הקבועות בסעיף 70 (2) ו-(3) לחוק;
  2. מיצוי של אפשרויות ערעור או בחינה מחודשת שעמדו לרשותו;
  3. מיצוי של אפשרות תיקון או השלמת פסק הבוררות בהתאם להוראות 57 לחוק.

  חשוב להדגיש כי חוק הבוררות האנגלי אף מסדיר אפשרויות תיקון בפסק הבוררות בהתאם לסעיף 57 לחוק. בסוגיה זו ניכרת האוטונומיה של בעלי הדין שכן סעיף 57 (1) קובע שבעלי הדין חופשיים להסכים באשר לסמכויות הטריבונל לתקן את פסק הבוררות או להוציא תחת ידם פסק בוררות נוסף אם הסכימו על כך. בנוסף להסכמתם יהא רשאי הטריבונל על-פי יוזמתו או לפי בקשת בעלי הדין לתקן טעויות השמטה פקידותיות וכן הבהרה או הסרת עניינים שאינם ברורים. מעבר לכך מסדיר החוק אפשרות של תקיפת פסק הבוררות בטענות לאי סדרים משמעותיים כאמור בסעיף 68 הכוללים, בין היתר, חריגה מסמכות, סטייה מהסכם הבוררות, השגת פסק בוררות במרמה ועילות אחרות. מעניין לציין כי ביהמ"ש רשאי להחזיר את הפסק לטריבונל או לבטל אותו או להצהיר כי הוא חסר כל תוקף; החלטה על ביטול או הצהרה כי פסק הבוררות חסר תוקף יתרחשו היה והסיק בית-המשפט כי בנסיבות העניין לא יהא מתאים להחזיר את העניין לדיון בפני הטריבונל.

 

להלן סעיף 68 לחוק הבוררות האנגלי:

68. Challenging the award: serious irregularity

(1) A party to arbitral proceedings may (upon notice to the other parties and to the tribunal) apply to the court challenging an award in the proceedings on the ground of serious irregularity affecting the tribunal, the proceedings or the award. A party may lose the right to object (see section 73) and the right to apply is subject to the restrictions in section 70(2) and (3). (2) Serious irregularity means an irregularity of one or more of the following kinds which the court considers has caused or will cause substantial injustice to the applicant-- (a) Failure by the tribunal to comply with section 33 (general duty of tribunal); (b) The tribunal exceeding its powers (otherwise than by exceeding its substantive jurisdiction: see section 67); (c) Failure by the tribunal to conduct the proceedings in accordance with the procedure agreed by the parties; (d) Failure by the tribunal to deal with all the issues that were put to it; (e) Any arbitral or other institution or person vested by the parties with powers in relation to the proceedings or the award exceeding its powers; (f) Uncertainty or ambiguity as to the effect of the award; (g) The award being obtained by fraud or the award or the way in which it was procured being contrary to public policy; (h) Failure to comply with the requirements as to the form of the award; or (i) Any irregularity in the conduct of the proceedings or in the award which is admitted by the tribunal or by any arbitral or other institution or person vested by the parties with powers in relation to the proceedings or the award. (3) If there is shown to be serious irregularity affecting the tribunal, the proceedings or the award, the court may-- (a) Remit the award to the tribunal, in whole or in part, for reconsideration, (b) Set the award aside in whole or in part, or (c) Declare the award to be of no effect, in whole or in part. The court shall not exercise its power to set aside or to declare an award to be of no effect, in whole or in part, unless it is satisfied that it would be inappropriate to remit the matters in question to the tribunal for reconsideration. (4) The leave of the court is required for any appeal from a decision of the court under this section.

הנה כי כן מאפשר החוק האנגלי זכות ערעור על פסקי בוררות. נראה כי המחוקק הבריטי הכיר בחשיבות השינוי שעבר המגזר העסקי והשכיל להתאים את המנגנונים המשפטיים לכך.

 

צור קשר