בוררות מסחרית ובינלאומית

 

 הבוררות מהווה הליך שיפוטי פרטי במקום בית משפט. היא מוסדרת בחוק הבוררות. די בהסכמה בכתב בין הצדדים כי הסכסוך יוכרע בבוררות על מנת לצאת לדרך. לעומת בתי משפט הסובלים מעומס רב, הליך הבוררות מאפשר קצב דיונים מהיר, גמישות רבה ואווירה פרטית. במידה מסוימת ניתן לומר כי בוררות עשויה להיות דומה לשירותי רפואה פרטיים ברמה גבוהה ביותר או טיסה ב"מחלקת עסקים" נוחה לעומת נסיעה באוטובוס ציבורי, הכל במטרה לנצח את הסכסוך ולהשקיע את הזמן בעניינים מהנים יותר. לענין זה יש לציין כי גם הליך הבוררות כהליך שיפוטי פרטי נתון לפיקוח בתי המשפט.

תכנון נכון של הבוררות

כבר בעת ההסכמה על הבוררות כהליך לפתרון הסכסוך ניתן לקבוע מספר תנאים אשר ישדרגו הליך זה. מאז שנת 2008 ניתן לשלב ערכאת ערעור על פסק הבוררות. הדבר מבטיח בדיקה של מסקנות הבורר. לדעתי, לפחות בתיקים עסקיים מורכבים קיימת עדיפות לבורר מונוסה אשר צלח 15-20 בוררויות עסקיות לפחות. אני בעד מינוי עו"ד או בעלי מקצועות חופשיים כבוררים מתוך חיבורם הקרוב לשטח, אך אין בכך למעט ממקומם המכובד של שופטים בדימוס אשר מכהנים כבוררים בתיקים שונים.
בתיקים עסקיים בעלי אופי כלכלי, או סכסוכי בניה מורכבים בהם נדרשת היתה נדרשת חוות דעת מטעם בית המשפט, או מטעם הבורר אני מקיים בוררות בשניים ומצרף כבורר אחד מהמומחים המובילים בתחום ההנדסה או בתחום הכלכלי החשבונאי בישראל. הדבר חוסך את הצורך בחוות דעת חשבונאית או הנדסית אשר עלותם יכולה להגיע למאות אלפי ש"ח. הדבר מאותת גם למומחים מטעם הצדדים כי בפאנל הבוררות יושב איש מקצוע אשר צפוי לקרוא את המפה במהירות ויעילות. מעבר לכך קיים היתרון של שניים על

ניהול וייצוג הליכי בוררות בקונספט שונה מחיקוי בית משפט

בוררויות רבות בישראל מתנהלות באופן דומה להליך בבית משפט. לדעתי, כפי שטכנולוגיית המחשבים והטלפונים הניידים התעדכנה ומתעדכנת מדי שנה הגיע העת לתפנית באופן ניהול הליכים משפטיים. הבוררות היא הזדמנות לכך, כל עוד נשמרים כללי המשחק ההוגן. בדומה ליוזמה לנהל בוררות בשניים כאשר מכהן יחד עמי בורר מהדיסיפלינה המתאימה, יש לנהל בוררות עסקית בפני בורר יחיד תוך שילוב כלים יצירתיים: בוררות "בייסבול" (ניתן לקרוא עליה ברובריקה "בורר עסקי ובינלאומי" בדף הבית) היא דוגמה לכך. לעומת זאת, בוררות בתיקים מצומצמים יכולה להתנהל גם במהירות הבזק ("בוררות בזק").

1. בוררות במסלול פסק סופי ללא ערעור
2. בוררות במסלול ערעור בזכות
3. בוררות במסלול ערעור ברשות
4. בוררות "פלס" בשניים יחד עם בורר מהנדס לסכסוכי בניה
5. בוררות "כלכלית" בשניים עם בורר רו"ח לסכסוכים כלכליים וחשבונאיים
6. בוררות "בייסבול"
7. בוררות "בזק" לסכסוכים עד 100,000 ש"ח
8. בוררות על "דרך הפשרה"

יישומם של מסלולים אלה ייעשה הן בעת ניהול בוררות בפני עו"ד סטי והן כאשר משרדנו מייצג לקוחותיו בהליכי בוררות. ברירת המחדל של ניהול בוררות בדומה להליך בבית משפט תמיד אפשרית.

בעת ייצוג בהליכי בוררות יש לשים דגש על דיני הבוררות, אחרת עלול המסע לעלות ביוקר. כך לדוגמה, אם הבורר מחליט לצרף צד שאינו קשור בהסכם הבוררות יש לפנות בבקשה מתאימה ולא להמתין. ההמתנה עשויה לעלות במחיר כבד; עמידה על זכות הטיעון והזכות להציג מסמכים וראיות – זכות הטיעון בבוררות כה חשובה עד כי מניעת הזכות מצד להביא מסמכים וראיות, לדוגמה, להעיד עדים חשובים, להציג מסמכים רלבנטיים, לומר את דברו עלולים להביא לביטול פסק הבוררות. מומלץ אף להתריע על כך במהלך הבוררות.

בסיום הליך הבוררות

סיום הליך הבוררות מקובל בפסק הבוררות שכן הוא מחייב בפני עצמו. אם הצד החייב לא קיים אותו ניתן לפנות לבית המשפט, לאשר את פסק הבוררות. במקרה זה מקבל פסק הבוררות מעמד של פסק דין לצרכי אכיפה. לעומת זאת, אם נפלו פגמים של ממש בניהול התקין של הליך הבוררות מאפשר החוק ב – 10 מקרים בסעיף 24 בו לתקן או לבטל את הפסק כולו או חלקו. כמובן שאם יש אפשרות ערעור, יש לנקוט בה בהתאם לתנאי הסכם הבוררות, בפני בורר או ברשות בית המשפט.
בסיכומו של דבר, התנהלות נכונה בהליך הבוררות הכרחית וקריטית.

בוררות בינלאומית

אנשי עסקים ועורכי דין רבים בישראל אינם מודעים לכך שסכסוך עסקי בינלאומי חייב את המנגנון של בוררות בינלאומית. אחרת, הצד הישראלי לפחות בבעיה רצינית. בית משפט בישראל, גם אם ידון בסכסוך עסקי מול חברה זרה לא יעזור כי בדר"כ לא ניתן לאכוף את פסק הדין בחו"ל. אז התנהלת 3 שנים ויש לך ניר ביד. לעומת זאת, פסק בוררות בינלאומי ניתן לאכוף ב – 150 מדיניות לפי אמנת ניו יורק. לכן, כדאי שכל אנשי העסקים יפתחו את החוזים שלהם ויבדקו אם כללו מנגנון בוררות בינ"ל. אם לא, עליהם לבדוק כיצד לעשות זאת בעדכון חוזה מהיר. על הדבר להיעשות בכתב. ישנם מספר מוסדות רציניים מאד בהם נכון לקיים בוררות כזו כגון ICC, LCIA וה – AAA.
בוררות בינלאומית מתחילה בניסוח סעיף בוררות ויישוב סכסוכים בינלאומי נכון "חיים ומוות הממון - בידי הלשון" - מדובר בעניין קריטי. ניסוח סעיף בוררות צריך לתת את הדעת, בין היתר, לדין המהותי ודין הבוררות שיחול, כללי הבוררות הרלבנטיים (ולכל אחד יתרונות וחסרונות משלו) מקום הבוררות, מספר הבוררים, שפת הבוררות, הליכי יישוב סכסוכים קודמים ומתן התייחסות מיוחדת גם למצב של תביעה ראשית ותביעה נגדית. רבים מן ההסכמים אינם מוצלחים והמחיר הגבוה משולם בהליך עצמו.
נתון נוסף חשוב הנו היכולת למנף את הבוררות ככלי לפתרון הסכסוך. כך, בסכסוך בו ייצגתי לאחרונה חברת הפצה ישראלית מול חברה אירופאית בבית הדין הבינ"ל של ה – ICC פעלנו למשוך את נציגי החברה למשא ומתן לנכוו תנאי בוררות קשיים שהיו צפויים ותנאי חוסר וודאות באשר לתוצאה העסקית. זה עבד וחודשיים אחר פתיחת התיק וטרם מינוי הבורר קיבלה החברה הישראלית סכום נכבד. הכסף "נח בחשבון" כדברי מנהל החברה ובא לציון גואל. ניהול נכון של התיקים בבוררות בינ"ל יכול בהחלט להביא לפתרון מהיר של הבעיה. בוררות זו התנהלה ב - ICC International Court of Arbitration אשר באופן טבעי מוכר למשרדנו היטב על רקע פעילותנו העניפה בתחום זה ב - 10 השנים האחרונות.

  

 Arbitration in Israel

In 1968, the Israeli Parliament (the “Knesset”) enacted the Israeli Arbitration Law, 5728- 1968 (“Arbitration Law”), basing it mainly on the British Mandate Order of 1926. The Arbitration Law was amended twice: fi rst in 1974 when the article on Foreign Arbitration Awards was added (“First Amendment”) and once more in 2008, enabling parties to arbitrations to agree on an appeal on the arbitral award (“Second Amendment”).
The domestic arbitration process in Israel is primarily governed by the Arbitration Law, which provides parties with a simple alternative method for resolving disputes efficiently and conclusively. This addendum shall be applied also to ad hoc international arbitrations placed in Israel.
Under the Arbitration Law, the arbitration process is valid where the parties enter into a written arbitration agreement. As provided in Article 2, the First Addendum to the Arbitration Law (“First Addendum”) will apply to the parties’ arbitration agreement by default, unless agreed otherwise. This First Addendum consists of important terms that have been implemented and used for decades in almost every domestic arbitration process
in Israel.

For instance, under the First Addendum of the Arbitration Law, an arbitrator is not required to apply substantive law, Court procedures, or rules of evidence, unless the arbitration agreement explicitly states otherwise. Thus, the arbitrator is free to resolve the dispute by reaching a just and effi cient result without legal constraints.
Almost every dispute can be settled by arbitration in Israel, with a number of exceptions.
The major exception is an arbitration agreement regarding a matter which cannot be subject to agreement between disputed parties and is thus invalid.1 This mainly includes all criminal matters, mandatory labour rights which cannot be subject to agreement, as well as illegal agreements. 
The Second Amendment added two consensual appeal options to the traditional method of arbitration:
(a) An appeal before an arbitrator.
(b) An appeal by leave of the Court.
These two options enable parties to overcome their main concern of a substantive mistake being made in the arbitral award, which in the past could not be amended by the Court. It must be emphasised that parties which have agreed on an appeal process must include this in writing in their arbitration agreement in advance. If the parties did not explicitly include one of the two appeal options in their agreement, then the traditional process
with “no appeal option” will be applied. Therefore, these appeals proceedings would not take place in any international institutional arbitration placed in Israel, unless the parties agreed otherwise and considering the arbitration rules they have agreed on.
The Second Amendment to the Arbitration Law also introduced additional important rules regarding appeal proceedings, such as establishing a practical time frame for arbitrators and parties to follow, as well as other guidelines and methods for ensuring punctuality, meeting deadlines, and maximising efficiency.
The Arbitration Law requires an arbitral award to be in writing, signed and dated by the arbitrator. If the award was rendered by more than one arbitrator, then the signatures of the majority (together with an explanation for the absence of the rest of the signatures), is suffi cient. The arbitral award, whether a domestic award or an international one rendered in Israel, can be approved as a judicial award in accordance with Article 23 of the Arbitration Law through a simple procedure, which results in the award being recognised as a judgment of the Court. The Court may set aside the award in whole or in part, supplement, amend, or return it to the arbitrator for one of ten reasons.3 These include cases in which the arbitration agreement was found to be invalid, cases of the arbitrators exceeding their authority, or instances in which a party was not given an appropriate opportunity to make its claims or present its evidence. These reasons concern mainly irregularities and misconduct in the
arbitration process rather than matters of content of the arbitral award.
The Israeli Courts’ approach toward arbitral awards is generally favourable and they are usually approved as judicial awards, enabling their enforcement. The 1969 Arbitration Procedure Regulations (“Regulations”) govern Court procedures implementing the Arbitration Law and ensure its enforcement.


On the international arbitration front, Israel ratifi ed in full and unconditionally the 1958 New York Convention on Recognition and Enforcement of Foreign Arbitral Awards (“New York Convention”) on June 10th 1958, which came into force in Israel on June 7th 1959.

The Regulations for Execution of the New York Convention (“New York Regulations”) were published on August 6th 1978 and came into force on September 5th of that year. The Israeli Courts have been robustly enforcing the New York Convention ever since.
While the Israeli Arbitration Law does not include a definition of “International Arbitration”, it refers directly to it in Articles 6 and 29a. Article 6 governs the issue of a stay of proceedings ordered by the Court when an International Convention governs the dispute, and Article 29a governs the recognition and enforcement of Foreign Arbitration Awards. In practice, both of these matters are also governed by the New York Convention and the Israeli Arbitraiton law. 

בוררות ICC        אין פריטים
ה – ICC (ה – International Chamber of Commerce), לשכת המסחר הבין לאומית הנו ארגון העסקים העולמי המקיים פעילות בכ – 140 מדינות בעולם ובכללן ישראל. לארגון זה השפעה רבה על גופים המתווים את המדיניות הכלכלית בעולם כגון: ה – G-8, WTO, ה – OECD ואחרים.
אמנת ניו-יורק        מכיל 4 דפים
אמנת ניו יורק להכרה ואכיפה של פסקי בוררות חוץ (1958) מסדירה את הכללים לאישור פסקי בוררות אשר ניתנו מחוץ למדינה בה מעוניינים בהכרה ואכיפה בפועל של תוצאות הבוררות. ישראל, כמו גם כ – 150 מדינות חתמו על אמנה זו ואמצו את כלליה בהוראות הדין.
"The Arbitration Law in Israel"        אין פריטים
חוק הבוררות החדש לאחר התיקון בשפה האנגלית שתורגם ע"י עו"ד רונן סטי
מאמרים בבוררות בינלאומית        מכיל 2 דפים

בוררות LCIA
בית הדין לבוררות בינ"ל בלונדון הנו מוסד רב מוניטין בפתרון סכסוכים בינ"ל בבוררות הנחשב לבין המוסדות המובילים בתחום זה בעולם. בית הדין עצמו אחראי על מינוי בוררות, בחינת עניינים הנוגעים למינויים ופקיוח על הוצאות הבוררות

בוררות ב- AAA
מוסד הבוררות האמריקאי ה – American Arbitration Association נחשב לאחד המוסדות המובילים בארה"ב לפתרון סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט. אחד ממאפייניו הבולטים הנו מערכת ממוחשבת חכמה לפתרון סכסוכים.

בוררות בדין האנגלי
חוק הבוררות בבריטניה, ממנה ירשה ישראל את פקודת הבוררות עבר שינוי יסודי בשנת 1996. במסגרת שינוי זה הוסדרה בו האפשרות לניהול הליך בוררות עם ערכאת ערעור. מהפיכה זו בדין האנגלי נערכה בניר עמדה בעריכתו של עו"ד רונן סטי עבור ועדת חוקה חוק ומשפט בכנסת.

בוררות בדין הקנדי
במחוז אונטריו בקנדה הונהגה ערכאת ערעור על פסק בוררות כבר בשנת 1991. במסמך שנערך ע"י עו"ד רונן סטי עובר ועדת חוקה, חוק ומשפט בכנסת הובא הדין הקנדי החל במחוז אונטריו. הבנת דין הבוררות הבינ"ל חשוב בעת ייצוג לקוחות בהליכי בוררות בינלאומיים ובחירת מקום ...

בוררות בדין הצרפתי
דין הבוררות בצרפת מוסדר בקוד סדרי הדין האזרחיים (Nouveau Code De Procedur Civile, Livere) הקובע כברירת מחדל את זכות הערעור על פסק הבוררות. יש לזכור מושבו של בית הדין לבוררות בינ"ל של ה - ICC אך הדין עורך הבחנה בין דיני בוררות בינ"ל לדין הבוררות המקומית.

מינוי בורר
עו"ד סטי המכהן כחבר בועדת הבוררות הבינ"ל של ה- ICC הפועלת ליד בית הדין הבינ"ל לבוררות של ה - ICC אשר חבר את
הספר"ניהול בוררות בינ"ל ב - ICC, מורה נבוכים לפרקליט הישראלי" , הוצאת ICC - ישראל, משמש גם כבורר בבוררויות
עסקיות
ב - ICC.

 

צור קשר