אמנת ניו-יורק בדבר הכרתם ואכיפתם של פסקי בוררות חוץ, 1958 (בשפה העברית)

אמנת ניו-יורק בדבר הכרתם ואכיפתם של פסקי בוררות חוץ, 1958

 

סעיף 1

1. אמנה זו תחול לגבי הכרתם ואכיפתם של פסק בוררות שניתנו שלא בשטחה של המדינה שבה מבוקשים הכרתם ואכיפתם, ושמקורם בסכסוך בין בני אדם, אחד בני אדם פיסיים ואחד אישות משפטית. כמו כן תחול על פסקי בוררות שאינם נחשבים כפסקי-פנים במדינה שבה מבוקשת הכרתם ואכיפתם.

2. "פסקי בוררות" משמעותם לא בלבד פסקים שניתנו על ידי בוררים שנתמנו לענין מיוחד אלא גם פסקים שניתנו על ידי גופי-קבע של בוררות שבעלי הדין קיבלו עליהם את בוררותם.

3. עם החתימה על אמנה זו או עם אישרורה או הצטרפותה אליה, או עם מסירת הודעה על הרחבת תחולתה לפי סעיף 10 להלן, רשאית כל מדינה, על יסוד הדדיות, להצהיר שהיא תחיל את האמנה על הכרתם ואכיפתם של אותם פסקים בלבד שניתנו בשטחה של מדינה מתקשרת אחרת. היא גם רשאית להצהיר שלא תחיל את האמנה אלא על סכסוכים המתעוררים מיחסים משפטיים, חוזיים או לא-חוזיים, הנחשבים כמסחריים לפי דיני המדינה המוסרת את ההצהרה.

סעיף 2

1. כל מדינה מתקשרת תכיר בהסכם בכתב שלפיו מתחייבים בעלי הדין למסור לבוררות את סכסוכיהם, כולם או מקצתם, שנתעוררו או עתידים להתעורר לגבי יחס משפטי מוגדר, בי חוזי ובין לא חוזי, הנוגע בענין שניתן ליישבו בדרך בוררות.

2. "הסכם בכתב" כולל גם סעיף בוררות בחוזה, או הסכם בוררות, שנחתמו על ידי בעלי הדין או הכלולים בחליפת מכתבים או טלגרמות.

3. בית המשפט של מדינה מתקשרת, שעה שהובאה לפניו תובענה על ענין שלגביו עשו בעלי הדין הסכם במשמעות סעיף זה, יפנה את בעלי הדין לבוררות, לפי בקשת אחד מהם, זולת אם הוא מוצא שההסכם האמור בטל ומבוטל, או משולל כוח פעולה או איננו בר-ביצוע.

סעיף 3

כל מדינה מתקשרת תכיר בפסקי בוררות כמחייבים ותאכוף אותם בהתאם לסדרי הדין של הארץ שבה מסתמכים על הפסק, לפי התנאים הקבועים בסעיפים הבאים. על הכרתם או אכיפתם של פסקי בוררות שאמנה זו חלה עליהם לא יוטלו תנאים קשים יותר במידה ניכרת, או אגרות או היטלים גבוהים יותר, מאלה המוטלים על הכרתם או אכיפתם של פסקי בוררות פנימיים.

סעיף 4

1. כדי להשיג את ההכרה והאכיפה הנזכרות בסעיף הקודם, על בעל הדין המבקש אותן להמציא עם בקשתו:

(א) הפסק המקורי, כשהוא מאומת כדין, או העתק ממנו מאושר כדין;

(ב) ההסכם המקורי הנזכר בסעיף 2 או העתק הימנו מאושר כדין;

2. היה הפסק האמור או ההסכם האמור ערוך שלא בשפה הרשמית של הארץ שבה מסתמכים על הפסק, על בעל הדין המבקש את הכרתו ואכיפתו של הפסק להמציא תרגום של מסמכים אלה לאותה שפה. על התרגום להיות מאושר על ידי מתרגם רשמי או מתרגם מושבע או על ידי סוכן דיפלומטי או קונסולארי.

סעיף 5

1. לפי בקשת בעל הדין שנגדו מעידים את הפסק אפשר לסרב להכרתו ואכיפתו רק אם אותו בעל דין המציא לרשות המוסמכת, שממנה מבוקשות ההכרה והאכיפה, הוכחה-

(א) שבעלי ההסכם בסעיף 2 היו, לפי החוק החל עליהם, נתונים לאיזו פסלות, או שההסכם האמור איננו בר-תוקף לפי החוק שבעלי הדין החילו אותו על ההסכם, או באין הוראה על כך, לפי חוק הארץ שבה ניתן הפסק; או

(ב) שבעל הדין שנגדו מעידים את הפסק לא ניתנה לו הודעה נאותה על מינוי הבורר או על סדרי הבוררות או שלא היה יכול מסיבה אחרת לטעון טענותיו; או

(ג) שהפסק מתייחס לסכסוך שלא נתכוון לו שטר הבוררין או שלא נכלל בהוראותיו של שטר הבוררין או שהפסק מכיל החלטות בענינים שמחוץ לתחומו של שטר הבוררין; ואולם אם ההחלטות בענינים שנמסרו לבוררות ניתן להפרידן מאותן שניתנו בענינים שלא נמסרו לבוררות, מותר להכיר ולאכוף אותו חלק של הפסק המכיל החלטות בעניינים שנמסרו לבוררות; או

(ד) שהרכבה של הרשות הבוררת או שסדרי הבוררות לא היו בהתאם להסכם בין בעלי הדין או, ביעדר הסכם כזה, בהתאם לדיני הארץ שבה נתקיימה הבוררות; או

(ה) שהפסק טרם נעשה חובה על בעלי הדין, או בוטל או הותלה על ידי רשות מוסמכת של הארץ שבה, או שלפי דינה, ניתן הפסק.

2. כן אפשר לסרב להכרתו ולאכיפתו של פסק בוררות אם הרשות המוסמכת בארץ שבה מבקשים הכרה ואכיפה מוצאת:

(א) שנושא הסכסוך לא ניתן ליישבו בדרך בוררות לפי דינה של אותה ארץ; או

(ב) הכרתו ואכיפתו של הפסק יהיו נוגדות את תקנת הציבור של אותה ארץ.

סעיף 6

הוגשה לרשות המוסמכת המוזכרת בסעיף 5(1)(ה) בקשה לבטל או להתלות את הפסק, רשאית הרשות המתבקשת להסתמך על הפסק, אם ישר הדבר בעיניה, לדחות את ההחלטה בדבר אכיפת הפסק, והיא גם רשאית, לפי בקשת בעל הדין התובע את אכיפת הפסק, לצוות על בעל הדין השני ליתן ערובה מתאימה.

סעיף 7

1. הוראות אמנה זו לא יפגעו בתוקפם של הסכמים רב-צדדים או דו-צדדים בדבר הכרתם ואכיפתם של פסקי בוררות שנעשו בין המדינות המתקשרות ולא ישללו משום צד מעוניין כל זכות שקיימת בידו להשתמש בפסק בוררות בדרך ובמידה המותרת לפי דיניה או הסכמיה של הארץ המתבקשת להסתמך על פסק זה.

2. פרוטוקול ג'נבה בדבר סעיפי בוררות משנת 1923 ואמנת ג'נבה בדבר הוצאה לפועל של פסקי בוררות חוץ משנת 1927 יחדל להיות להם תוקף בין המדינות המתקשרות משעה שיהיו קשורות' ובמידה שיהיו קשורות, באמנה זו.

סעיף 8

1. אמנה ז תעמוד עד 31 בדצמבר 1958 לחתימה בשם כל מדינה שהיא חברה באו"ם וגם בשם כל מדינה אחרת שהיא עכשיו חברה או שתהיה להבא חברה, באחד ממוסדותיו המיוחדים של האו"ם, או שהיא עכשיו צד, או שתהיה להבא צד, לחוקת הדין הבינלאומי, או בשם כל מדינה אחרת שנשלחה אליה הזמנה מטעם עצרת האו"ם.

2. אמנה זו תאושרר, וכתב האשרור יופקד אצל המזכיר הכללי של האו"ם.

סעיף 9

1. אמנה זו תעמוד להצטרפות מצד כל המדינות המוזכרות בסעיף 8.

2. ההצטרפות תבוצע על ידי הפקדת כתב הצטרפות אצל המזכיר הכללי של האו"ם.

סעיף 10

1. כל מדינה רשאית, בשעת החתימה, האישרור או הצטרפות, להצהיר שאמנה זו תורחב תחולתה על שטחי הארצות, כולם או קצתם, שהיא אחראית ליחסיהם הבינלאומיים. הצהרה כזאת תהיה לבת-פועל בשעה שהאמנה תיכנס לתוקפה לגבי המדינה הנוגעת בדבר.

2. בכל זמן שלאחר מכן תבוצע הרחבת תחולה כזאת על ידי מסירת הודעה למזכיר הכללי של האו"ם והיא תהיה לבת-פועל החל מן היום התשעים אחרי היום בו קיבל המזכיר הכללי של האו"ם את ההודעה הזאת, או החל מתאריך כניסת האמנה לתקפה לגבי המדינה הנוגעת בדבר, הכל לפי התאריך המאוחר יותר.

3. אשר לאותם שטחי ארץ שעליהם לא הורחבה תחולת אמנה זו בשעת החתימה, האשרור או ההצטרפות, תעיין כל מדינה מעונינת בדבר האפשרות לנקוט בצעדים הדרושים על מנת להרחיב את תחולתה של אמנה זו לגבי אותם שטחי ארץ בכפוף להסכמת ממשלותיהם של אותם שטחי ארץ, מקום שדרושה הסכמה כזו מטעמים חוקתיים.

סעיף 11

אשר למדינה הפדראלית או מדינה לא אחידה, יחולו ההוראות הבאות:

(א) לגבי אותם סעיפי האמנה הבאים בתחום השיפוט התחיקתי של הרשות הפדראלית, יהיו התחייבויותיה של הממשלה הפדראלית, עד למידה זו, כהתחייבויותיהן של אותן מדינות מתקשרות שאינן מדינות פדראליות;

(ב) לגבי אותם סעיפי האמנה הבאים בתחום השיפוט התחיקתי של המדינות או הפרובינציות המהוות את הפדראציה ואשר לפי שיטת החוקה של הפדראציה אינן מחוייבות לנקוט בפעולת תחיקה, תביא הממשלה הפדראלית סעיפים אלה בהקדם האפשרי לידיעת רשויותיהן הנאותות של המדינות או הפרובינציות המהוות את הפדראציה, בצירוף המלצה חיובית;

(ג) מדינה פדראלית שהיא צד לאמנה זו תמציא, לפי בקשת כל מדינה מתקשרת אחרת שהועברה אליה על ידי המזכיר הכללי של האו"ם, הודעה בדבר הדין והנוהג הקיימים בפדראציה ביחידות המהוות אותה ביחס לאיזו הוראה מיוחדת של אמנה זו, תוך ציון המידה שבה ניתן תוקף לאותה הוראה על ידי פעולת חקיקה או פעולה אחרת.

סעיף 12

1. אמנה זו תיכנס לתקפה ביום התשעים שלאחר יום הפקדת כתב האשרור או כתב ההצטרפות השלישי.

2. לגבי כל מדינה מאשררת אמנה זו או מצטרפת אליה אחרי הפקדת כתב האשרור או כתב ההצטרפות השלישי, תיכנס אמנה זו לתקפה ביום התשעים שלאחר התאריך בו הפקידה אותה מדינה את כתב אישרורה או כתב הצטרפותה.

סעיף 13

1. כל מדינה מתקשרת רשאית להסתלק בכל זמן מאמנה זו על ידי הודעה בכתב אל המזכיר הכללי של האו"ם. ההסתלקות תהיה לבת-פועל כעבור שנה אחת מהתאריך בו נתקבלה ההודעה על ידי המזכיר הכללי.

2. כל מדינה שמסרה הצהרה או הודעה לפי סעיף 10 רשאית להצהיר, בכל זמן שלאחר מכן, בהודעה אל המזכיר הכללי של האו"ם, שאמנה זו תחדל לחול על שטח הארץ הנוגע בדבר כעבור שנה אחת מתאריך קבלת ההודעה על ידי המזכיר הכללי.

3. אמנה זו תוסיף לחול על פסקי בוררות שלגביהם התחילו הליכי ההכרה והאכיפה לפני שההסתלקות נעשתה לבת-פועל.

סעיף 14

מדינה מתקשרת לא תהיה זכאית להשתמש באמנה זו נגד מדינה מתקשרת אחרת אלא במידה שהיא עצמה נתחייבה להחיל את האמנה.

סעיף 15

המזכיר הכללי של האו"ם יודיע למדינות הנידונות בסעיף 8 את הפרטים הבאים:

(א) חתימות ואישורים בהתאם לסעיף 8;

(ב) הצטרפות בהתאם לסעיף 9 ;

(ג) הצהרות והודעות לפי סעיפים 1, 10 ו-11;

(ד) התאריך בו נכנסת אמנה זו לתקפה בהתאם לסעיף 12;

(ה) הסתלקויות והודעות בהתאם לסעיף 13.

סעיף 16

1. אמנה זו שנוסחה הסיני, האנגלי, הצרפתי, הרוסי והספרדי דין מקור להם במידה שווה, תופקד בארכיון האו"ם.

2. המזכיר הכללי של האו"ם יעביר העתק מאושר של אמנה זו למדינות הנידונות בסעיף 8.

רשימת בעלות האמנה[2]

שם המדינה

תאריך האישור

 

אוגנדה

12.2.1992

 

אוזבקיסטן

7.2.1996

 

אוסטריה

2.5.1961

 

אוסטרליה

26.3.1975

 

אוקראינה

10.10.1960

 

אורוגואי

30.3.1983

 

אזרביג'אן

29.2.2000

 

איטליה

31.1.1969

 

אינדונזיה

7.10.1981

 

איראן

15.10.2001

 

אירלנד

12.5.1981

 

איסלנד

24.1.2002

 

אל-סלוודור

26.2.1998

 

אלבניה

27.6.2001

 

אלג'יריה

7.2.1989

 

אנטיגואה

2.2.1989

 

אסטוניה

30.8.1993

 

אפגניסטן

30.11.2004

 

אקוודור

3.1.1962

 

ארגנטינה

14.3.1989

 

ארמניה

29.12.1997

 

ארה"ב

30.9.1970

 

בהאמה

20.12.2006

 

בולגריה

10.10.1961

 

בוליביה

28.4.1995

 

בוסניה והרצגובינה

1.9.1993

 

בוצואנה

20.12.1971

 

בורקינה פאסו

23.3.1987

 

בחריין

6.4.1988

 

בלגיה

18.8.1975

 

בלרוס

15.11.1960

 

בנגלדש

6.5.1992

 

בנין

16.5.1974

 

ברבדוס

16.3.1993

 

ברבודה

2.2.1989

 

ברוני דרוסלם

25.7.1996

 

ברזיל

7.6.2002

 

בריה"מ

24.8.1960

 

בריטניה

24.9.1975

 

גאבון

15.12.2006

 

גאנה

9.4.1968

 

ג'אמייקה

10.7.2002

 

גואטמאלה

21.3.1984

 

ג'ורג'יה

2.6.1994

 

גינאה

23.1.1991

 

גרמניה

30.6.1961

 

דומיניק

28.10.1988

 

דנמרק

22.12.1972

 

דרום אפריקה

3.5.1976

 

האיטי

5.12.1983

 

הודו

13.7.1960

 

הולנד

24.4.1964

 

הונגריה

5.3.1962

 

הונדורס

3.10.2000

 

וייטנאם

12.9.1995

 

ונצואלה

8.2.1995

 

ותיקן

14.5.1975

 

זימבבוה

29.9.1994

 

זמביה

14.3.2002

 

חוף השנהב

1.2.1991

 

טוניסיה

17.7.1967

 

טנזאניה

13.10.1964

 

טרינידד וטובאגו

14.2.1966

 

יוון

16.7.1962

 

יפן

20.6.1961

 

ירדן

15.11.1979

 

ישראל

5.1.1959

 

כווית

28.4.1978

 

לאוס

17.6.1998

 

לבנון

11.8.1998

 

לוקסמבורג

9.9.1983

 

לטביה

14.4.1992

 

ליבריה

16.9.2005

 

ליטא

14.3.1995

 

לסות'ו

13.6.1989

 

מאוריטניה

30.1.1997

 

מאוריציוס

19.6.1996

 

מלזיה

5.11.1985

 

מאלי

8.9.1994

 

מדגסקר

16.7.1962

 

מוזמביק

11.6.1998

 

מולדובה

18.9.1998

 

מונגוליה

24.10.1994

 

מונטנגרו

23.10.2006

 

מונקו

2.6.1982

 

מלטה

22.6.2000

 

מצרים

9.3.1959

 

מקדוניה

10.3.1994

 

מקסיקו

14.4.1971

 

מרוקו

12.2.1959

 

נורבגיה

14.3.1961

 

ניגריה

17.3.1970

 

ניג'ר

14.10.1964

 

ניו זילנד

6.1.1983

 

ניקרגואה

24.9.2003

 

נסיכויות ערב

21.8.2006

 

נפאל

4.3.1998

 

סוריה

9.3.1959

 

סין

22.1.1987

 

סינגפור

21.8.1986

 

סלובניה

6.7.1992

 

סלובקיה

28.5.1993

 

סן מארינו

17.5.1979

 

סנגל

17.10.1994

 

סנט וינסנט וגרנדין

12.9.2000

 

סעודיה

19.4.1994

 

ספרד

12.5.1977

 

סרביה

12.3.2001

 

סרילנקה

9.4.1962

 

עומן

25.2.1999

 

פולין

3.10.1961

 

פורטוגל

18.10.1994

 

פיליפינים

6.7.1967

 

פינלנד

19.1.1962

 

פנמה

10.10.1984

 

פקיסטאן

30.12.1958

 

פרגואי

8.10.1997

 

פרו

7.7.1988

 

צ'ילה

4.9.1975

 

צ'כיה

30.9.1993

 

צרפת

26.6.1959

 

קובה

30.12.1974

 

קולומביה

25.9.1979

 

קוסטה ריקה

26.10.1987

 

קוריאה

8.2.1973

 

קזחסטן

20.11.1995

 

קטר

30.12.2002

 

קירג'יסטן

18.12.1996

 

קמבודיה

5.1.1960

 

קמרון

19.2.1988

 

קנדה

12.5.1986

 

קניה

10.2.1989

 

קפריסין

29.12.1980

 

קרואטיה

26.7.1993

 

רואנדה

31.10.2008

 

רומניה

13.9.1961

 

רפובליקה מרכז אפריקנית

15.10.1962

 

רפובליקה דומיניקנית

11.4.2002

 

שוודיה

28.1.1972

 

שוויץ

1.6.1965

 

תאילנד

21.12.59

 

תורכיה

2.7.1992

 

 


[1]נתפרסמה בכתבי אמנה מס' 287 (כרך 10, ע' 1)

[2]נתונים מעודכנים על המדינות המצטרפות ניתן למצוא באתר: http://www.uncitral.org/uncitral/en/uncitral_texts/arbitration/NYConvention_status.html

 

צור קשר